"תמשיך מכאן" הוא רומן מתעתע. מצד אחד הוא כתוב בשפה עניינית, רחוקה מכל התפייטות ונמנעת מתיאורים מיותרים, אפילו של מצבי רגש מורכבים. מצד שני, הוא נוטה פה ושם לקלישאות. לא רבות, אמנם, אבל מאחר ששירי כץ מוכיחה את עצמה לאורכו ולרוחבו ככותבת מושחזת, מפתיע שהיא מרשה לגיבור שלה, רובי, לקרוא לזוגתו, רופאה במקצועה, "הרופאה" או "הרופאה שלי", או שהיא מניחה לאחת הדמויות למזוג לעצמה "מבעבע", במניירות לשוניות שמזכירות צ'יק־ליט.
מצד שלישי - והוא המעניין מכולם - זה בהחלט אינו רומן רומנטי, אלא סיפור מפוכח על מציאות חברתית מטרידה מאוד, מציאות שבה הפערים הכלכליים הולכים ומתרחבים, המציאות שלנו.
רובי, המספר את הסיפור בגוף ראשון, הוא צעיר שנשר מלימודי רפואה מסיבות כלכליות, וכעת הוא מנהל מזנון פיתות פופולרי ויומרני. הוא גר בדירה שכורה בשכונת שפירא ומגדל את בתו האחת, קלואי, שנולדה מהיריון לא מתוכנן (בלשון המעטה), ושאמה מעורבת בחייה רק בשלט רחוק מארה"ב, לשם לקחה אותה הקריירה שלה. רובי מסתדר, איכשהו: הוא מביא הביתה שאריות מהמזנון, מנות מתוחכמות שהוא יודע להכין, אבל שהוא עצמו וצוות העובדים שלו לא מסוגלים לרכוש. הוא מחובר לויי־פיי של השכנים, ומשתלב במערך העזרה ההדדית שצמח בין תושביה המקוריים של השכונה הדרומית הענייה, אלא שכבר מראשית הסיפור ניתן לחוש בהבל הפה של יזמי נדל"ן על עורפו ועל עורפם, וברור שלאיש מהם לא יהיה מקום בשכונה המתחדשת.
כץ הכינה לרובי סיפור אישי מורכב מאוד, שראשיתו בילדות לא פשוטה ואפילו טראומטית, והוא כולל התמודדויות עם מחלות, מוות, גירושים וכאמור - הורות בלתי מתוכננת. אבל את הדגש האמיתי היא שמה על ההיבט הכלכלי, על התעשרות העשירים והחובות והקשיים ההולכים ומצטברים אצל מי שמלכתחילה אין להם. רובי וזוגתו ג'ייני אינם העניים הגלויים לעין, כלומר הם לא ישנים בקרטון בפינת בוגרשוב־דיזנגוף, הם אפילו לא מובטלים. להפך - לכאורה הם בלב "הסצנה", עוסקים בתחומים שהילה של יוקרה חברתית מרחפת מעליהם, ויש להם כישרון, ומכאן שאמור היה לצפות להם עתיד מבטיח.
אבל במציאות הכלכלית הנוכחית הם נאלצים לעבוד שעות מטורפות, הרחק מהבית, מתקשים לתמרן, וכל הוצאה כספית לא מתוכננת (ובמקרה של רובי, חוב שמקורו בטעות אבל תיקון הטעות ייקח זמן) מאיימת להפיל אותם לתהום.
"תמשיך מכאן" מתרחש בתל אביב של היום, וניכר שכץ מכירה היטב את אנשיה, תככיה והעמדות הפנים של העיר. היא מתארת היטב את הג'נטריפיקציה של דרום העיר; את התערובת האנושית התוססת, שנולדה שם כשצעירים הפסידו את המערכה על לב העיר לטובת מתעשרים מכל הסוגים והלכו לגור בבתים מתפוררים, לצד קשישים שמעולם לא הרחיקו אל מעבר לגבולות השכונה; ואת האופן שבו אצל אלה וגם אלה - כל דבר שאינו קשור בכסף הוא מותרות. ולא מדובר בתאוות בצע, אלא בחוסר יכולתם של אנשים העובדים במשרה מלאה לספק את צורכיהם הבסיסיים. למשל: המקרר הריק ושעות העבודה של רובי מזמנים את העובדת הסוציאלית, ועימה את האיום להוציא את בתו מחזקתו; הקושי הכלכלי מביא את רובי לסרב כשג'ייני רוצה ללדת איתו תינוק. היא, כצפוי, לא מוותרת, והתשובה: בעל הממון יעשה לה ילד - רופא קולגה, שאורחותיו הם הצהרה של "אין מגבלות תקציב", בלשון כץ.
לא רק את המשפחה העתידית שהוא קיווה להקים ("תינוק ילכד אותנו למשפחה, לבית שתמיד רציתי") רובי מפסיד לגבר עשיר ממנו, אלא גם את המשפחה שכבר יש לו - אשתו לשעבר הופכת לזוגתו של גיא, חברו הטוב, מיליונר אקזיטים טיפוסי, ובתו קלואי מוצאת בקן המשפחתי החדש את כל מה שאין לה בביתו: אחות, גאדג'טים וסושי, שנאכל על מגש צף בהוט־טאב בדירה שבמגדל.
הספר מתחיל בתאונה שמתרחשת במטבח המזנון שרובי מנהל, אחרי שלקוח שיכור מתפרץ לשם ונפצע קשה משמן רותח. גם רובי נכווה, אבל אין ברירה אלא להמשיך הלאה, אל תוך מערבולת סיפורית שכוללת הכול: מבתים קטנים וקנוניות נדל"ן ועד לארגוני פשע השולטים במחזור.
אם היה ברובי שמץ של אידיאליזם או רומנטיקה בראשית הדרך, הרי שהתאונה הזו, פטירתה של שכנה קשישה וערירית והצעה מפתיעה מהבוס שלו, מסוג ההצעות שאין דרך לסרב להן, מלמדות אותו שהוא חי בעולם שבו העניים נושאים באחריות למה שאין להם קשר אליו, והעשירים מתנערים, ואף מקבלים פיצוי, כדי שחלילה לא תיגרם להם עוגמת נפש.
"תמשיך מכאן" מישיר מבט אל האופן שבו בעלי הממון מעצבים את החברה הישראלית לתועלתם, ואל התוצאה המכוערת כל כך של העיצוב הזה. אין שפע עצום של רומנים ישראלים העוסקים בנושא (החביב מאוד, למשל, על סופרי בריטניה, אולי בזכות המרחק משנות מרגרט ת'אצ'ר המקוללות), ובין אלה שראו אור לאחרונה ראוי לציון גם "#חמלה" של רונית ידעיה, שגם בליבו הכמיהה לנדל"ן, האטימות כלפי העוני והקשר בין כסף לפריון. אלה נושאים חשובים ומעניינים לא פחות מהעיסוק המסורתי בסכסוך ובזהותנו לאן.
שירי כץ / תמשיך מכאן, 281 עמ', הוצאה עצמית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו