"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שנה מטורללת: זוהי מילת השנה על פי האקדמיה ללשון
המוסד הלאומי הזמין את הציבור לבחור את מילת השנה • מתברר שגם היא וגם שאר המילים שהתחרו על המקום הראשון קשורות באופן ישיר לחיים בצל המגפה העולמית
אילוסטרציה חיסוני קורונה מתחם הארנה בירושלים | צילום: אורן בן חקון

שנה מטורללת: זוהי מילת השנה על פי האקדמיה ללשון

המוסד הלאומי הזמין את הציבור לבחור את מילת השנה • מתברר שגם היא וגם שאר המילים שהתחרו על המקום הראשון קשורות באופן ישיר לחיים בצל המגפה העולמית

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

לרגליום העבריתשחל היום (חמישי), הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית. לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה "טרלול" בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה.

שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים:"חיסון", שזכתה במקום השני; "תשנית" (מוטציה), שהגיעה למקום השלישי; ו"דחף" (בוסטר), שנבחרה במקום הרביעי.

גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת:
"אקלים" - לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; "שינוי" - מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; "שגרה" - לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; "פקקים" - שממררים את חיינו יותר ויותר; ואחרונה חביבה - "מדליית זהב", שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.

מניין המילה "טרלול"? בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.

מעניין שהמילה "טִרְלוּל" נקבעה גם כמונח תקני ב"מילון למונחי מוזיקה" שפרסמה האקדמיה בשנת תשט"ו (1955). הטרלול הזה קשור למילה האיטלקית trillio שפירושה סלסול של הקול, שינוי הטון (בחזרות מהירות).

באקדמיה ללשון העברית מציינים שהמילה "טרלול" כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופיאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.

הערב האקדמיה ללשון מזמינה את הציבור להצטרף לשידור חי מהאתר ומהפייסבוק שלה, לשיחה מרתקת שבה יסופר לגולשים במה עוסקת האקדמיה ללשון: מה חוקרים החוקרים באקדמיה? לפי איזו שיטה כותבים מילון היסטורי של העברית? איך מחליטים על מילה חדשה בעברית? כיצד פועלים להנחיל עברית תקנית באמצעי התקשורת? מהן השאלות המעניינות ביותר שהאקדמיה נשאלת? וגם למה אין שם עברי לאקדמיה?

ברב־השיח בהנחיית ורד ליון-ירושלמי ישתתפו פרופ' חיים כהן, העורך הראשי של המילון ההיסטורי; רונית גדיש, ראשת המזכירות המדעית; ודורית לרר, סמנכ"לית האקדמיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...