גם בתקופתנו הפוסט־מודרנית, שבה אין כמעט ספר או סרט שאינו מעלה על נס את האקטיביזם הנשי וקושר לו כתרים, מעטות הן העלילות הנועזות והמעניינות כעלילת סיפורה של תמר אשת ער.
אישה זו, שלפי המדרש היתה בתו של כהן, נישאה כזכור לעֵר, בנו של יהודה ונכדם של יעקב ולאה, וכשזה מת בטרם עת, נישאה תמר לאחיו אונן, שסירב להפרותה בזרעו. אונן נענש ומת אף הוא, וכשביקשה "האישה הקטלנית" את יבמהּ מידי חמיהָ, סירב יהודה לתת לה את בנו השלישי, פן ימות אף הוא כאֶחיו.
כדי לא להידחק אל שולי החֶברה השבטית, ובמטרה להקים זרע לבית יהודה, בחרה תמר לעשות מעשה: היא התחפשה לזונה, שמה מסווה על פניה ופיתתה את חמיהָ שעבר בדרך, כדי שישכב איתה ויעבר אותה. לאחר שנתגלה הריונה היתה תמר צפויה למוות בשריפה כמי שהרתה לזנונים, אך החותמת, הפתילים והמטה שהשאיר יהודה בידה כעירבון בעבור האתנן המגיע לה, אילצו אותו להודות באבהותו - וכך ניצלו כבודה וחייה. לימים יצא מצאצאי יהודה ותמר דוד המלך, החשוב שבמלכי ישראל, ושושלתו הפיצה אור יקרות על דמות שנדונה בתחילה לקלון. עמידתה על זכות הייבום, המזימה שרקמה כדי לצוד את חמיהָ והרעיון לקחת ממנו את חפציו כערבות שתוכיח את חפותה - כל אלה הפכו את דמותה לדמות נשית חסרת תקדים, הן בתעוזה ובתחכום, הן בחשיבה יצירתית, והן במקוריות ובכושר ההמצאה.
ד"ר רונה טאוזינגר לקחה לידיה את הסיפור המרתק הזה, שיש לו גרסאות רבות ומדרשים אינסוף, ובחרה בו כמוקד לחקירה תמטולוגית שהניבה ספר עב כרס ומעניין עד מאוד. תמטולוגיה היא מתודה שפיתחו הפרופסורים יואב אלשטיין ואבידב ליפסקר, שלאורהּ נבחנו כאן גלגוליו של הסיפור המקראי, למן גרסתו המקראית ועד לגרסאות מאוחרות בנות זמננו מן הספרות העברית החדשה. סיפור תמר אשת ער - המשתייך לקבוצת סיפורי היווצרות השבטים בספר בראשית - נמצא ראוי למחקר כזה, שהוא נועז, מקורי וחדשני לא פחות מן הדמות העומדת במרכז המחקר.
טאוזינגר איתרה יותר מ־150 גרסאות, המשתייכות לתקופות שונות של הספרות העברית (מדרשים, ספרות ימי הביניים, ספרות הרנסנס, ספרות הקבלה, ספרות ההשכלה והספרות העברית החדשה). הגרסאות מייצגות קשת רחבה ביותר של סוגות ספרותיות (הסיפור המקראי, הטקסט המדרשי, הפיוט, ספרות הסוד והמסתורין, הסיפור החסידי). כל אחד מן התחומים הללו הוא בעל מסורת משלו, ותובע התמצאות בכלים דיסציפלינריים אחרים. לפני החוקרת ניצבה אפוא משימה עצומה: להתחקות אחרי מופעיה של הדמות לאורך ההיסטוריה, ובמקביל להשתלט על כלים מחקריים מגוונים המתאימים לכל אחת מהתקופות.
מצאתי עניין רב בהנחות היסוד של המחקר, שעל פיהם העמידה החוקרת את הסיפור הזה כסיפור שבטי ארכיטיפי, ומצאה בו יסוד פמיניסטי של הקמת בית מלוכה מהמקור הנשי־אימהי של תמר. הנחת יסוד זו מתאימה גם לסיפור המקביל - סיפורה של רות המואבייה - שגילתה אף היא תעוזה ואסרטיביות כדי לפלס את דרכה אל ליבו של בועז.
הנחה זו מקבלת את חיזוקה במחקר שלפנינו, כשהוא מגיע לבדיקת משמעותם של רעיונות קבליים ומשיחיים שהסיפור נטען בהם למן המאה העשירית ואילך. הגרסאות המדרשיות מפתחות את רעיון הולדת בית דוד כראשית להולדת המשיח, ולקשר שיש בין דמותה של תמר לדמותה הקבלית של השכינה.
היבטים מעניינים במחקר שלפנינו כרוכים באופן שבו איתרה החוקרת ותיארה את הלכי הרוח של כל אחת מהתקופות ההיסטוריות שעיצבו את הטקסט המקראי מחדש. בתקופת הרנסנס חלחלו רעיונות הומניסטיים לתוך הטקסטים הפרשניים. בתקופה השבתאית, שהשפיעה על התקופה שבה נוצרו סיפורי החסידים, התפתחה נרטולוגיה יהודית, שבמרכזה סיפורים אסכטולוגיים, הגם שאת חומריה שאבה ספרות זו מן ההווי הממשי של סיפורי השבט המשפחתיים. החומר המקראי שימש בתקופה השבתאית גורם מתווך בהעברת רעיונות מסובכים באמצעות שפה סיפורית "פשוטה".
לגבי המתעניינים בחקר הספרות העברית החדשה, הספר שופך אור חדש על יצירות רבות, שבהן שירו של אורי צבי גרינברג "שיר אישה בצעיפה", מחזהו של יגאל מוסינזון "תמר אשת ער", הנובלה "בא" של דוד מלץ ועוד.
בדור האחרון לוקה חקר הספרות העברית ב"שיח" עקר מסביב לנקודה, ההופך את היצירה ל"קולב" שעליו תולה החוקר את משנתו הפוליטית. התחום של חקר המקורות כמעט נמחק מן המפה העכשווית של חקר הספרות, וכך רבים כותבים על סופרים מרכזיים דוגמת ביאליק ואלתרמן, או עגנון והזז, מבלי לדעת מאין שאבו סופרים אלה את חומרי הכתיבה שלהם, ובעקיפין גם את תבניות המחשבה שלהם. לעומת זאת, היטיבה טאוזינגר לעשות כשעקבה בחיבורה אחר מהלך הרעיונות למן הספרות הקדומה ועד לספרות זמננו, ושרטטה באופן מעמיק את הנתיבים שבהם הלכו סופרי ישראל, בני כל הדורות.
המחקר שלפנינו הוא מחקר מרשים בהיקף הגדול של החפיר הארכיאולוגית־טקסטואלית שהוא עורך, בדיוק וביסודיות שלו. הוא כתוב בבהירות רבה, בסדר דיאכרוני מופתי (סידורן הכרונולוגי של הגרסאות הוא כשלעצמו משימה לא קלה). מחקרה יכול לשמש דגם לחוקרים נוספים שיבחנו דמות מן הקלאסיקה העברית - מהתנ"ך או מספרות חז"ל - ויבחנו את הגלגולים המאלפים שעברו עליה ב"מרוץ השליחים" שהתנהל בספרות העברית במרוצת הדורות.
רונה טאוזינגר / תמר אשת ער: פואטיקה, מיסטיקה ופוליטיקה של תימה מקראית בספרות העברית, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 554 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו