"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המשורר מרדכי גלדמן נפטר בגיל 75

גלדמן הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה • כתיבתו התפרשה על פני חמישה עשורים • זכה בעבר בפרסים רבים, ביניהם פרס ביאליק ופרס ראש הממשלה

,עודכן
0השמעה
מרדכי גלדמן, צילום: לירון אלמוג

"אינכם יודעים זאת עדיין
אבל אני בן-אלמוות...
הידיעה על דבר האלמוות לו יועדתי
הגיעה אליי בדואר רשום
במכתב שנכתב בדיו ירוקה.
סיבת בחירתי לא הובהרה
וכתובת המוען הושמטה בזדון".

("אלמוות", מרדכי גלדמן. שיר מתוך ספרו "עין" בהוצאת הספרייה החדשה, הקיבוץ המאוחד, 1993)

המשורר המוערך ועטור הפרסים מרדכי גלדמן הלך לעולמו היום (שישי), בגיל 75, לאחר התמודדות עם מחלה קשה.

גלדמן היה חתן פרס ביאליק למפעל חיים בשירה, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ופרס ברנר לספרות. רבים הכירו אותו כדמות בולטת ופעילה בשדות שונים בעולם התרבות, ככותב שתורגם לשפות רבות, כיוצר בתחום האמנות הפלסטית, כעורך ערבי שירה, כמנחה, כמרצה, כאוצר וכמבקר.

תולעת ספרים? גם אנחנו

הירשמו עכשיו לניוזלטר הספרותי של ישראל היום

בכובעו השני, כפסיכולוג, פרסם מאמרים וספרי עיון. ואולי אין אלו שני כובעים שונים, כי אם אחד, כיוון שלשני התחומים בהם עסק נקודות השקה רבות, ושניהם קשורים בנפש האדם, שניכר כי הטיב להתבונן לתוכה.

בשירתו של גלדמן ניתן לזהות מבט יוצא דופן, המתעכב על רגעים שלכאורה אין בהם דבר-מה המושך את העין, אך מי שמיטיב להתבונן יראה בהם דבר המושך את הלב. כך, למשל, בשירו "שרה שכנתי": "שרה שכנתי אישה אלמנה / כששמש חורפית מפוגגת צינה / היא בוחרת שמלה ויוצאת לגינה / לשינה בכיסא ביערות עשבים. / כשחולפים נמרים או דובים / היא מושכת שמיכה על ברכיה / מתעלמת מזמזום בין ירכיה / ומפרפרת אצבעות בסנדלים. / כשחתול נרדם בין שדיה / תעיין בחלומותיו בעניין יונה / אני שחלונותיי מעליה / מסתכל בשבת לתוך זמנה" (מתוך ספרו "זמן הים וזמן היבשה" בהוצאת שוקן, 1970).

גם ב"קלמנטינה", שפורסם 45 שנים מאוחר יותר, מבטו של המתבונן משתהה, מתעכב, מגלה משמעויות שמעבר למה שמונח לפניו: "היא אכלה כדור זהב / ליד הפיליפינית שלה / וניחוחו כמעט צרב / גילה יועד לחכמה גדולה / ואפשר שמכירה את הקלמנטינה / בידיעה שלמה / שהעיוורים ניחנו בה / למרות שהייתה פיקחת / הן מתוך עיניה כבר הציץ / האין קלמנטינה, אין תפוז, אין תות / האין עולם / והקלמנטינה הייתה טובת לב / ולא ניסתה לאכול את האוכלת / כמו הטבע היפה שפרח סביב / שזמם להמית ולבלוע / וכבר החל" (מתוך ספרו "קו לילה" בהוצאת קשב, 2015).

כתיבתו, שנפרשה על פני חמישה עשורים, נגעה בלבבות רבים. שורה ארוכה של משוררים ספדה לו היום ברשתות החברתיות, ביניהם חברים, תלמידים ושותפים לדרך שפגשו בו לאורך תחנות חייו השונות. עומק כתיבתו, חוכמתו, אופקיו הרחבים ורגישותו חזרו פעמים רבות בדבריהם.

צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים, נפרד ממנו כך: "גלדמן היה משורר בעל קול ייחודי ויוצא דופן. אמיץ, נועז, שלא היסס לחשוף חייו, אהבותיו ולבטיו בשירתו ארוכת השנים". ואכן, שירתו נחשבה לייחודית ולנועזת, בין היתר משום שגלדמן הוא בין המשוררים הישראלים הראשונים שהתייחסו בשירתם להומוסקסואליות באופן גלוי. בהמשך, התייחס ניר לאחד המאפיינים הייחודיים והמרכזיים של סגנון כתיבתו של גלדמן, באומרו כי "שפת השיר שלו הייתה מלאכת מחשבת של משלבי השפה העברית השונים משובצים בפנינים מהשירה העולמית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר