בתוך בליל הספרים ה"קשים לקריאה", שרואים אור בהוצאה עצמית ולא בהכרח עוברים תחת ידם של עורכים וירטואוזים, הספר "לעזאזל" (הוצאת געש פרים) של הסופרת עינת א. שמשוני זורח במלוא הדרו.
זהו ספרה הרביעי של הסופרת עינת א. שמשוני. גם ספריה הקודמים נחלו הצלחה, ביניהם ספר הילדים "מסרגות הפלא של סבתא", שנבחר לספריית פיג'מה והגיע לביתם של 46,000 ילדים בישראל.
"לעזאזל" יצא במכירה מוקדמת בפרויקט הד-סטארט וזכה לביקוש רב. גיבורת הספר היא ענבר, קלינאית תקשורת בת 35 המתגוררת בנגב. חייה מקבלים תפנית משמעותית כאשר בן זוגה אורן נהרג בתאונת דרכים משונה ומותיר אותה עם שני ילדים ובעיות כלכליות. לאחר מותו מתגלה סוד אפל שהסתיר מענבל, שמאיים להאפיל על חייה וחיי ילדיה.
זהו ספר מתח קצבי הנוגע בסוגיה אקטואלית ובוערת בחברה הישראלית: קהילת הבדואים בנגב. ניכר שהסופרת ביצעה תחקיר מעמיק, תוך שהיא נוגעת במורכבות הנושא משני צדי המתרס. הרבה פעמים ספר הוא רצון לברוח מהמציאות היומיומית. אך ב"לעזאזל" גם מי שלרוב מבקשים לברוח מהמציאות הישראלית ימצאו בה עניין רב ויישאבו לתוכה.
יחד עם העלילה המובנית לעילא ולעילא, ישנו מעט מחסור ברגש וברגעים של שבר. אלו היו מדגישים את תהליך האבל וההתפכחות באופן אפקטיבי והרבה יותר אותנטי. הדמות עוברת טלטלה רצינית, מאבדת אהוב, מגלה שהסתיר ממנה סודות וצריכה להתמודד עם הבלאגן שהותיר אחריו.
על פניו היא מצוידת בחוסן שלא ניתן לערעור. כיף לפגוש בגיבורה ישראלית עוצמתית, אך אין כאן הצדקה מספקת לחוסר הפחד הטוטאלי המאפיין אותה כאשר מאיימים על חייה וחיי ילדיה. ברור לכל שבמציאות, רוב הנשים שהיו מוצאות עצמן בסיטואציה שכזו היו עוזבות את ביתן ופותחות בחיים חדשים. ועדיין, הדבר לא פוגם באיכות הקריאה וההנאה מן הספר, שפשוט עשוי היטב, עם עלילה סוחפת ודמויות נוגעות ללב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו