לוסינדה ריילי, מחברת רב המכר "שבע אחיות", עושה אגתה כריסטי

מפקחת הבילוש ג'אז האנטר כבר חשבה שהיא הצליחה לנתק את עצמה מעבודתה כחוקרת בסקוטלנד יארד, אך מותו המשונה של תלמיד בבית הספר היוקרתי סנט סטיבן מאלץ אותה לצאת, לכל הפחות, לעוד חקירה אחת. מוות אחד מוביל למוות אחר ונוספים, החקירה מסתבכת, מסתעפת ומתגלה עד מהרה כעלילת רציחות שחוצה לאורך ולרוחב את בני המעמד העובד הגבוה: אנשי עסקים בעלי מוניטין, עורכי דין מצליחים וממולחים. "רציחות בפליט האוס" היה ספר המתח הרא־ שון שכתבה לוסינדה ריילי, הסופרת האירית המצליחה, מחברת סדרת הרומנים ההיסטוריים רבי המכר "שבע האחיות". ניסיון הכתיבה שלה מורגש ביד הבוטחת שבה הספר כתוב וביכולת הסיפורית מעוררת ההתפעלות שבה עלילת המתח הופכת גם לכתב ביקורת חד על החברה המעמדית האנגלית של בריטניה. ריילי מתגלה בספר כממשיכה נאמנה של ספרות המתח הבריטית מבית מדרשה של אגתה כריסטי. אם במסורת ספרות המתח האמריקנית שולטים סגנונות כמו הפילם נואר, סוגת הפעולה וסוגיות של רצח סדרתי - כאן, על פי הנוסח הכריסטי המובחן, יש גיבורה כריזמטית שנעה על פי תחושות הבטן שלה גם כשאלו עומדות בסתירה לכוחות שמופעלים על החקירה )למשל, הרצון הדחוף של המשטרה לסגור את התיק כמה שיותר מהר(.

בספרות המתח האמריקאית שולט הפילם נואר, כאן, לפי הנוסח "הכריסטי", את הגיבורה מובילה תחושת־בטן

הקרבה לכריסטי נבנית גם דרך הזיקות שבין הגיבורה של ריילי לחוקרת המופת של כריסטי, מיס מארפל, שאף מוזכרת בשיחות שהגיבורה סוגת המולדת שלה, של ספרות היסטורית־רו־ מנהלת עם עמיתים. אבל ריילי לא נוטשת את מנטית. לצד מיתות חשודות, "רציחות בפליט האוס" גדוש היסטוריה ורומנטיקה, ויספק גם את הקוראים שהגיעו אליו בעקבות ספריה האחרים. הספר ראה אור אחרי מותה של ריילי. בנה, הארי וויטאקר, שהיה שותף משני בחלק מספריה, ערך את כתב היד שנמצא במגירות. עריכה ביד קלה, כנראה, כי הספר בן יותר מ־400 העמודים יכול היה, על אף איכותו, להרוויח מקיצוץ של 50 עמודים שהיה מהדק ומרכז אותו. גם יד ־ כ־ לול קל בגזרת הדמויות היה מיטיב עם חוויית הקריאה. גם בספירה מחמירה, המונה רק את הדמויות המשמעותיות בספר, מגיעים ליותר מ־20 דמויות שונות. אלו מינונים שמייצרים דמויות חלקיות, לעיתים פלקטיות. מזל שריילי מיומנת כל כך בייצור עלילה מושכת ומרתקת, המאפשרת לצלוח את מעט המשוכות שהספר מציב בפני הקוראים.