"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אן קרסון היא זוכת פרס נובל לספרות לשנת 2026

פרס נובל לספרות, המוענק ברציפות מאז שנת 1901, עומד היום על סך של 12 מיליון קרונות שוודיים שהם קצת יותר מ-3.6 מיליון שקלים • עד כה, לישראל היה כידוע סופר זוכה אחד בלבד, ש״י עגנון, שקיבל את הפרס בשנת 1966

| עודכן:
0השמעה
אן קרסון , AFP
אן קרסון | צילום: AFP

פרס נובל לספרות לשנת 2026 יוענק השנה לסופרת הקנדית אן קרסון. לדברי ועדת הפרס קרסון על כתיבתה היצירתיות והנועזת, שההתכתבות נמשכת שלה עם הספרות הקלאסית יצרה צורות חדשות בספרות בת ימינו.

מזכירת הוועדה סיפרה כי הצליחה לבשר על כך לקרסון, הנופשת כעת באיסלנד, רק דקות לפני ההכרזה הרשמית ואמר כי קרסון הביעה הפתעה עמוקה ושמחה. המשוררת, המוסיקאית והחוקרת אן קרסון נחשבה להימור בטוח בקרב סופרים ומבקרים בשבועות שהובילו להכרזה על פרס נובל.

קרסון, ילידת 1950, כותבת בעירוב של סוגות כך שקשה לשייך אותה לסגנון ספרותי אחד ברור. היצירה המפורסמת ביותר שלה היא ״אוטוביוגרפיה של אדום״, רומן שירי המבוסס על מיתוס יווני קדום. בין הפרסים שזכתה בהם במהלך השנים בולטים פרס ט.ס. אליוט ושלושה פרסי ״גריפין״ לשירה ותרגום.

פרס נובל לסופרת אן קרסון | צילום: אתר פרס נובל לספרות

בשנת 2000 הפך ספרה ״גברים בשעות הפנאי שלהם״ לרב מכר אף שהוא כולל שירה, פרוזה ותסריטים לסדרת טלוויזיה. בנוסף על כתיבתה היא גם לימדה ומלמדת בשורה של מוסדות אקדמיים מוערכים והעמידה דור של כותבים וחוקרים העוסקים באותו עומק בספרות הקלאסית והמודרנית.

פרס נובל לספרות, המוענק ברציפות מאז שנת 1901, עומד היום על סך של 12 מיליון קרונות שוודיים שהם קצת יותר מ-3.6 מיליון שקלים. עד כה שיעור הנשים שזכו פרס עמד על כ-15 אחוזים, ולישראל היה כידוע סופר זוכה אחד בלבד, ש״י עגנון, שקיבל את הפרס בשנת 1966.

ועדת פרס נובל אינה נוהגת לפרסם רשימה רשמית של מועמדים לפרס, ולכן ישנו מקום רב לשמועות בשיח הספרותי הבינלאומי. ימים ספורים לפני ההכרזה על הזוכה מטעמה של ועדת פרס נובל בשוודיה, ההימורים לזכייה התמקדו בקאן שואה (Can Xue), סופרת סינית ילידת 1953 הנחשבת לאחת הכותבות האוונגרדיות בספרות העכשווית בסין. שמה של קאן שואה חזר ועלה גם בניחושים של מבקרים ואוהבי ספרות בשנים קודמות.

הפרוזה שלה, אומרים המבקרים, היא חלומית, סוריאליסטית ולעתים מטרידה, ויש לה איכויות פנטסטיות. ספריה המפורסמים ״אהבה במילניום החדש״, ״אני גרה בשכונות העוני״ (שניהם היו מועמדים לפרס מאן בוקר הבינלאומי) ו״המאהב האחרון״ תורגמו לשפות רבות אך טרם תורגמו לעברית.

מזכירת הוועדה סיפרה כי הצליחה לבשר על כך לקרסון, הנופשת כעת באיסלנד | צילום: AP

כותבת אקספירמנטלית ששמה חזר ועלה השנה היא הסופרת והמשוררת המקסיקנית כריסטינה ריברה גרסה בת ה-62. גרסה נחשבת לאחת הכותבות הבולטות כיום בשפה הספרדית, רבים מספריה זכו בפרסים בינלאומיים והממואר שכתבה ״הקיץ הבלתי מנוצח של ליליאנה״, העוסק ברצח של אחותה כשהייתה בת עשרים ובתופעת רצח הנשים הנפוצה בארצה, זיכה אותה לפני שנתיים בפרס פוליצר.

בראיונות אמרה גרסה כי בעיניה כתיבה היא עניין של חיים ומוות, ושעל סופרים לחרוג מכללי ההתנהגות הצפויים גם בחיים וגם בכתיבה, כדי להיות מחוברים לעולם ולהיות מסוגלים לספר סיפורים.

שמו של הסופר ההודי הוותיק אמיטאב גוש בן ה-70 עלה אף הוא ברשימות ההימורים. גוש נחשב לאחד החשובים בסופריה של הודו וזכה בעבר, בין השאר, בפרס הספרותי החשוב ביותר שם, פרס ג׳נאת פית׳. הוא נולד בכלכותה ולמד בפנימיית בנים יוקרתית, ובהמשך השלים דוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת אוקספורד הבריטית. החל מן הרומן הראשון שלו ״מעגל התבונה״ (1986) הוא בלט כמי שעוסק בסוגיות חברתיות ובמתח שבין הזהות הלאומית האישית של מעמדות שונים בהודו. בטרילוגיה המפורסמת שלו ״איביס״ הוא עסק בהשלכותיה של מלחמת האופיום על סין והודו. רבים מספריו ובהם ״ים של פרגים״, ״ארמון הזכוכית״ ו״כרומוזום כלכותה״ תורגמו לעברית.

הסופרת לודמילה אוליצקאיה נחשבה גם היא למועמדת שסיכויה לזכות בפרס גבוהים. היא בת 83, סופרת ומחזאית רוסייה שבאמתחתה פרסים רבים ובהם פרס סימון דה בובאר, אות לגיון הכבוד הצרפתי ופרס מדיסיס הצרפתי. אוליצקאיה, ילידת מוסקבה, הייתה מדענית במכון הגנטי בעיר ופוטרה בשל פעילות נגד הממשלה. היא שימשה יועצת לתיאטרון היהודי במוסקבה, כתבה גם מחזות וספרי ילדים והרומנים שלה נוגעים לא אחת בנושאים יהודיים, החל בסרבני עלייה לישראל, ההקצנה הלאומית, יחסי יהודים ערבים ונוצרים ועוד.

לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה היא עזבה את רוסיה וכיום היא חיה בברלין, והיא מופיעה ברשימת הסוכנים הזרים שפרסם משרד המשפטים של רוסיה, כך שספריה אסורים במכירה במולדתה. הספרים ״נשות הספר הרוסי״, ״לוויה עליזה״ ו״מדיאה וילדיה״ תורגמו לעברית.

הסופר האוסטרלי ג׳רלד מורנין הוזכר השנה בפעם החמישית ברציפות כמועמד אפשרי לפרס. מורנין, הכותב פרוזה מופשטת, מהורהרת ולא פשוטה להבנה (וגם שירה, סיפורים קצרים ומסות), נחשב לסופר המוערך במיוחד על ידי סופרים ופחות פופולרי בקרב קהל הקוראים. עד כה פרסם מורנין, יליד 1939, 14 רומנים, שהמפורסם ביניהם הוא The Plains (״המישורים״). במרכז הספר, שראה אור בשנת 1982, עומד צעיר מיישוב נידח באוסטרליה ששואף לצלם סרט ולשם כך מבלה עשרים שנה בספרייה של פטרונו העשיר לשם תחקיר ואט אט נטמע באזור שאותו הוא שואף לתעד. מורנין נחשב לסופר הבולט בארצו, והניו יורק טיימס כינה אותו ״הסופר הגדול ביותר הכותב היום בשפה האנגלית, אף שאיש כמעט לא שמע עליו״.

מועמד אהוב נוסף היה תומאס פינצ׳ון, מגדולי סופריה של אמריקה העתיד לחגוג השנה את יום הולדתו התשעים. פינצ׳ון, הידוע בספרות המורכבת והעמוקה שהוא כותב, נחשב מועמד קבוע לפרס הנובל ולמרות זאת הוא נמנע מאוד מחשיפה אישית ואינו מתראיין.

חלקים מספריו הנודעים “V” ו- ״קשת הכבידה״ תורגמו לעברית וכך גם הרומן ״הזעקה של אוסף 49״. ספריו עבי הכרס עוסקים תמיד במגוון רחב של נושאים, החל בגזענות וכלה בפרנויה וקולוניאליזם, והם זכו ל״מדריכי קוראים״ שנכתבו על ידי קוראים וחוקרים.

אן קרסון | צילום: AP

סופר נוסף ברשימה זו הוא אנריקה וילה־מטאס הספרדי בן ה-78, שכתיבתו עוסקת רבות בעצם נושא הכתיבה: ספרים שלא נכתבו, שתיקה ספרותית והגבולות שבין דמיון למציאות. ספרו הנודע הוא ״ברטלבי ושות׳״ (Bartleby y compañía) העוסק בפקיד שמנסה לשווא לכתוב את ספרו השני, לאחר ספר ראשון שלא ממש הצליח - ולכן הוא כותב הערות שוליים לטקסטים של סופרים נודעים שאינם קיימים, ומונה סיבות שבגללן אין צורך לכתוב. הספר כונה על ידי מבקרים ״פרדוקס מודרני״ וזכה לשבחים.

רשימות המועמדים כללו השנה, כבכל שנה, שמות גדולים ומוכרים מאוד לקהל הרחב, נגישים ומצליחים מאוד מסחרית, שהופיעו בהן גם בשנים הקודמות: הרוקי מורקמי, מרגרט אטווד, מישל וולבק, והסופר הארגנטיני ססר איירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר