העיתונות העולמית והבריטית בפרט מצויות בטירוף סביב הספר האוטוביוגרפי החדש של ארל צ'ארלס ספנסר, אחיה הצעיר של הנסיכה דיאנה, ששובר שתיקה של קרוב לשלושה עשורים וחושף את מסכת הייסורים של אחותו מאחורי החומות של ארמון המלוכה, בעודו מצהיר בנחישות מול תגובת הארמון: "אני אומר את האמת, זו בדיוק הדרך שבה הדברים נאמרו".
רשת CNN פרסמה כתבה שבה ריכזה את 5 התגליות המטלטלות ביותר מתוך ספרו "Swan Song: Diana, My Sister". הגילויים שחשף אחיה של הנסיכה מוויילס מספקים הצצה ישירה וכואבת לרגעי הבדידות, להתפרקות הנישואים עם המלך צ'ארלס ולימיה האחרונים, וכבר גוררים סערה ציבורית ותגובה חריגה מצד בית המלוכה.
הווידוי הדרמטי של צ'ארלס בלילה שלפני החתונה
הספר חושף כי הסדקים בחתונה המלכותית נפערו עוד לפני שהחלה. לדברי ספנסר, בלילה שלפני החופה המפורסמת ב-1981, הנסיך צ'ארלס אמר לדיאנה מילים שהחריבו את עולמה: "הוא הבהיר לה שהוא שמח מאוד להינשא לה, אך הוא אינו מאוהב בה באמת".
הנסיכה ההמומה פנתה מיד לאביה בבקשה לבטל את האירוע, אך הוא סירב בטענה כי "התחייבות כה עצומה אינה ניתנת לביטול בשלב זה". ספנסר מתאר את אחותו יושבת מול המראה בבוקר החתונה בדממה מעיקה, לאחר שהבינה כי נישואיה נידונו מראש להיות נטולי אהבה.
ההערה הפוגענית שעוררה את הפרעות האכילה
ספנסר מקשר ישירות בין התנהגותו של צ'ארלס לבין מאבקה הממושך של דיאנה בבולימיה. זמן קצר לאחר אירוסיהם, צ'ארלס אחז במותניה והעיר בזלזול: "הו, אנחנו קצת שמנמנים פה, לא?". ההערה הכתה בדיאנה בעוצמה נפשית הרסנית.
בעקבות האמירה, דיאנה החלה בצום קיצוני ופיתחה הפרעות אכילה חמורות, שהובילו לכך שהיקף מותניה הצטמצם דרמטית מ-29 אינץ' ל-23.5 אינץ' בלבד ביום חתונתה. ספנסר מתאר זאת כפצע עמוק שרדף אותה לאורך כל תקופת נישואיה.
המחשבות האובדניות על צוקי ביצ'י הד
באחד הקטעים הקשים ביותר לקריאה, ספנסר חושף את המצוקה הנפשית הקיצונית שאליה הידרדרה הנסיכה בשנותיה המאוחרות. דיאנה נהגה לנסוע לבדה לצוקי ביצ'י הד - מצוק הגיר הגבוה ביותר באנגליה, המוכר כאתר התאבדות ידוע - כשהיא שוקלת ברצינות לשים קץ לחייה.
ספנסר מדגיש כי הדבר היחיד שמנע ממנה לקפוץ אל מותה היה האהבה חסרת הגבולות לשני בניה, הנסיך ויליאם והנסיך הארי: "העובדה העצובה היא שהיא הגיעה לשם יותר מפעם אחת כשהרגישה מבודדת לגמרי, ורק הדאגה לעתיד ילדיה הצילה אותה מעצמה".
שיחת הטלפון המקפיאה מיד לאחר האסון
לאחר התאונה הקטלנית בפריז ב-31 באוגוסט 1997, קיבל ספנסר שיחת תנחומים מצ'ארלס, אותה הוא מתאר כאירוע מצמרר ובלתי נתפס. בניגוד לכל שאר המנחמים שהיו המומים ושבורים, צ'ארלס נשמע באופן חריג "עליז באופן מסחרר – כאילו זה עתה זכה בלוטו".
ספנסר מפרש את התגובה הזו בדיעבד כהקלה גלויה ולא כאבל על אובדן אם בניו: "חשדתי שתגובתו הראשונית נבעה מהמחשבה שהאירוע ישחרר אותו סוף סוף להינשא לאישה שהוא באמת אוהב, במקום להכיר בטרגדיה של מות אישה שלא אהב מעולם".
העימות הבוטה סביב מסע ההלוויה
המתיחות בין הצדדים הגיעה לשיא במהלך הוויכוח על סידורי ההלוויה, כאשר ספנסר התנגד נחרצות לכך שוויליאם והארי הצעירים יצעדו מאחורי הארון. בתגובה להפצרותיו, צ'ארלס תקף בחריפות בשיחת טלפון: "זו בדיוק הבעיה עם המשפחה שלכם, אין לכם שום חוש ארור של חובה".
השיחה הסתיימה באמירה מצמררת שגרמה לספנסר לנתק את השפופרת בהלם, כאשר צ'ארלס הטיח בו: "הסר דאגה מליבך, אנחנו נשכח אותה מהר מספיק!". תגובת הארמון לדברים טענה מנגד כי "כאב השכול של אח עלול לערפל את שיקול הדעת ולצבוע את הזיכרון".