סטיבי שיי בת ה־26 היא אחותו התאומה והפחות מוצלחת, לכאורה, של ראיין שיי, כוכב כדורסל מצליח ועשיר בשיקגו. בעוד אמם היפהפייה מבקרת ללא הרף את גופה וחייה, סטיבי הפלאס־סייז סובלת מחוסר ביטחון עמוק ומתחושה שאינה הבחירה הראשונה של איש, פרט לאחיה.
אוון זאנדרס הוא הילד הרע של קבוצת ההוקי "שיקגו ראפטורס", פלייבוי מפורסם שמטפח תדמית פרועה. בפועל הוא נדיב ונאמן, ונטישת אמו בילדותו גרמה לו להאמין שאיש אינו יכול לאהוב אותו באמת. כשסטיבי, דיילת, מצטרפת לצוות המטוס הפרטי של הקבוצה, הקליק ביניהם מיידי.
"מייל היי", סנסציית טיקטוק והראשון בסדרת "ווינדי סיטי" של ליז טומפורד, משתייך לתת־הז׳אנר המשגשג של רומני ספורט. סביב הספר נוצר גם דיון ער: שני גיבוריו חומי עור אף שנכתב בידי סופרת לבנה, וקוראות ביקרו את הייצוג השטחי, את תיאור שערה של סטיבי כ"פראי", ואת סטיבי עצמה כ"נערת פיקמי" שאוהבת בירה והמבורגרים, מתלבשת בטרנינגים ובסניקרס מלוכלכות, ומוצבת שוב ושוב כניגוד לנשים המטופחות שסביבה, שמתוארות לרוב באופן חיובי הרבה פחות.
ועדיין, אף שעבר זמן מאז נכתב, הסדרה הפכה להצלחה מסחרית אדירה ונראה שהביקורת לא באמת הרתיעה את הקוראות ואת אמזון, שרכשה את הזכויות ליצירת סדרה.
הבעיה העיקרית היא שהספר, המשתרע על פני 576 עמודים, ארוך בהרבה מהנדרש ולעיתים נדמה שהורכב מרשימת מרכיבים שנועדה לרצות כל קוראת רומנטיקה אפשרית: גיבור חתיך ופגיע, טיפול פסיכולוגי, חברים שהם משפחה, כלבים מבוגרים, בעיות דימוי גוף, סקס לוהט וסוף טוב. הקריאה קולחת והעלילה חביבה, אך זאנדרס עובר מפלייבוי שחצן למעין קואוצ׳רית העצמה נשית במהירות לא אמינה. הרצאותיו על קבלה עצמית והמחווה שבה הוא קונה לסטיבי מכנסי טרנינג בחמש מידות שונות הופכות מסר חשוב למלאכותי ולדידקטי. ייצוג גוף מגוון הוא מבורך. כשהמסר גובר על הדמות - פחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו