המשורר ישראל פנקס הלך לעולמו בגיל 91

ישראל פנקס, המשורר חתן פרס ישראל לשירה, הלך לעולמו היום (ראשון) בגיל 91. פנקס, שהיה גם מתרגם, עורך ומחזאי, החל לפרסם שירה בגיל הנעורים וספרו הראשון "ארבעה עשר שירים" ראה אור בשנת 1961. עד מותו ראו אור יותר מעשרה קבצי שירה שלו וכן תרגומים ומאמרים בנושאי אמנות, שכן פנקס גם ניהל גלריות לאמנות בתל אביב, לאחר שלמד את הנושא בלונדון, פריז וניו יורק ושימש יועץ לגלריות ברחבי תבל.

ישראל פנקס נולד בבולגריה בשנת 1935. הוא התייתם מאביו בגיל שש בלבד ועלה ארצה עם אחיו ואימו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. הוא שירת בצה״ל ככתב צבאי של "במחנה" ולאחר מכן עבד עבור סוכנות ידיעות בינלאומית ושימש עורך בהוצאות "עם עובד" ו"ספריית פועלים". בניגוד למשוררים רבים בני תקופתו, פנקס לא היה משויך לחבורה ספרותית ואף שהיה לו קהל קוראים רחב, הוא נחשב למי ששירתו האיכותית קוסמת במיוחד למי שמצויים בעומק עולם השירה, ומסוגלים לזהות בכתיבתו רמזים לעולם העתיק, לשירה האירופית וליצירות היסטוריות גדולות.

עם זכייתו בפרס ישראל לשירה בשנת 2005, נכתב עליו בין השאר כי שירתו שואבת באותה מידה ממעיינות העולם הישן והחדש וכי הדימויים שהוא יוצר בעברית, אף שאינם רגשניים, מזכירים את יכולותיהם של מיטב משוררי תבל ליצור שירה שכלתנית ומפעימה גם יחד. שיריו של פנקס תורגמו לשפות רבות ואחדים מהם גם הולחנו ובוצעו על ידי הרכבים מוזיקליים ניסיוניים ובהם השיר "לפני השינה" שבוצע על ידי קטב מרירי (חיים רמני, שי לוינשטיין ויהוא ירון) או "האהבה איננה גוף" שבוצע על ידי להקת סיהרא (הרכב בראשות דורין מרגלית שביצע בעיקר טקסטים קבליים).

פנקס נחשב למשורר מגוון מאוד, שכל אחד מספריו הכיל אופני מבט אחרים על המציאות ועם זאת כתיבתו נודעה באיפוק המסתיר בתוכו סערות, בדומה לשורה יָד־חַרְסִינָה לְבָנָה, אִמּוּם־ / כְּפָפָה מְאֹהָב, / עוֹשֶׂה שַׁמּוֹת / בַּחֶדֶר, / מְנַתֵּץ וּמִשְׁתּוֹלֵל, חוֹזֵר / לַדְּמָמָה: (מתוך "בתוך הבית", 1975). הוא נהג לומר שהקפיד, בכוונה, לא לעסוק לפרנסתו בשום דבר שיש לו נגיעה לשירה, וכי השתיקה היא אחת ממקורות ההשראה שלו, בעיקר כנלווית אליה מועקה ומצטבר בה מתח.

בראיון להלית ישורון בספרה "איך עשית את זה?" אמר פנקס "אף על פי ששירה חשובה בעיניי ומרבה להעסיק אותי, ועם השנים יותר ויותר כך, אני בדרך כלל מגיע לכתיבה רק אחרי שפרעתי, או נדמה לי שפרעתי, חובות אחרים. שירים הם למעשה אחד הדברים היחידים שאינני חייב לאיש גם לעצמי לא".