הזוכה הטרי בפרס ספיר של מפעל הפיס הוא אמיר חרש על ספרו "שכול וכישלון וזומבים" (הוצאת עם עובד). חרש, המוכר ברשתות כ״כתבן אלף״, הוא מרצה לספרות באוניברסיטת תל אביב ועורך כתב העת ״בו״ לז׳אנר האימה.
ברומן יוצא הדופן, המצחיק והעמוק, ״שכול כישלון וזומבים״, חרש חוזר אל ימיו האחרונים של הסופר יוסף חיים ברנר ומשבץ אותם מחדש בסיפור אפוקליפטי רוחש זומבים. בזכות ידענותו והתעמקותו בכתבי ברנר, חרש הצליח ליצור רומן מחווה וירטואוזי, המתעלה על ז׳אנר הפסטיש המוכר ברשתות כספרות של מעריצים והופך ליצירה ספרותית ראויה להתפעלות.
מנימוקי ועדת הפרס: "אם מתקיים בישראל היום ויכוח נוקב על אהבה (ושנאה) ועל חופש, הרי שהספר הזה הוא חופש ככל שהספרות יכולה להעניק. והוא צופן בתוכו אהבה, משום שהוא מזכיר את החיים ואת ערך החיים. לפעמים, באש ובדמעות, בהרס, בשכול ובכשלון, אפשר להגות בחיים רק מצדם השני, צד המוות. הספר הזה מזמין אותנו להגות בעתיד, זה שיבוא בהכרח, אחרי המוות, ואחרי כל המלחמות... אמיר חרש מושך את ברנר בלשונו כדי לתאר בדיוק את העצב החשוף של כל-כך הרבה ישראלים בימים האלה ובזמן הזה: "אפשר, אפשר מאוד, שכאן אי אפשר לחיות, אבל כאן צריך להישאר, כאן צריך למות, לישון, אין מקום אחר...".
בתחילת הערב הוענק הפרס ליצירת ביכורים לרוני פרצ'ק על ספרה "סיטארה".
***
לאחר שנתיים שבהן התקיימה חלוקת הפרסים ביישובי פריפריה, שחלק גדול מתושביהם נפגעו במהלך המלחמה, קודם באופקים ולאחר מכן במעלות, השנה התקיים הטקס בספרייה הלאומית בירושלים. בראש ועדת הפרס עמדה השנה רות קלדרון, נשיאת ״עלמא – בית לתרבות עברית".
בין המועמדים ברשימה הקצרה אפשר למצוא גם את אופיר טושה גפלה ב״במחילה לכבודה של אשת המערות״ מתאר אדם נורמטיבי ההולך ומתדרדר עד שהוא נעלם באורח המותיר את הסובבים אותו נדהמים מול חידה שאינה נפתרת עד מותו. זוהי אמנם יצירה ספרותית קצרה אך נוקבת, ועוסקת בדחיקתם לשוליים של מי שאינם נחשבים מצליחים מספיק בחברה כיום.
ענת עינהר, ברומן ״האחו החריש את אוזניי״, מספרת בגוף ראשון על אישה בת דמותה שמנהלת מערכת יחסים רומנטית שאינה מינית אך מסחררת בעוצמת התשוקה שבה, עם גבר יוצא דופן. עינהר כותבת במשלב לשוני גבוה במיוחד, דבר המאפשר לה לעסוק ישירות בחומרי הגוף והנפש, גם הקשים ביותר, ללא התנצלות.
אלון ארד מביא ב״המורה״ את סיפורו המייאש-כואב-מצחיק ומריר של מורה הנאבק כמעט עד טיפת דמו האחרונה מול מערכת החינוך, צוות ההוראה, הבירוקרטיה, התלמידים והוריהם, תוך ניסיון לשמור על עצמו מפני התפוררות מוחלטת. בראיון ל״ישראל היום״ ציין ארד כי חלק גדול מן הסצנות האבסורדיות המתוארות בספר מבוססות על חוויותיו האישיות וניסיונו כמורה ומחנך בישראל.
אילנה ברנשטיין ב״חלום עולם הפוך״, ספרה ה-15, עוסקת באהבה בין בני זוג קשישים שהולכים ומאבדים את חשיבתם הצלולה. כשבני הזוג יוצאים לדנמרק כדי לבקר את בתם העומדת ללדת, מתברר כי יש להם תפיסות מציאות שונות, ולא ברור אילו חלקים מן הסיפור מתרחשים בעולם שמחוץ להם ואיזה בהזיה או בתודעה משובשת אשר הולכת ומתפוררת.
פרס ספיר, הנחשב ליוקרתי מבין הספרים הספרותיים המוענקים בישראל, חולק השנה על ידי מפעל הפיס בפעם ה-25. מטרתו המוצהרת היא לעודד כתיבת פרוזה טובה וכן גילוי של קולות חדשים ומבטיחים בקרב כותבים בישראל. משום כך הוא כולל גם סך פרסים גבוה במיוחד: הפרס הראשון כולל מענק בסך 180 אלף שקל, פרס הביכורים כולל מענק בסך 75 אלף שקלים. כל אחד מארבעת הסופרים הנוספים שספריהם נכללו ברשימת המועמדים הקצרה קיבל מענק בסך 60 אלף שקל.
מפעל הפיס ירכוש גם השנה 500 עותקים מכל אחד מן הספרים שהיו מועמדים ברשימה הקצרה כדי להפיץ אותם בספריות ברחבי הארץ. הספר הזוכה יתורגם לערבית (ולשפה נוספת על פי בחירת הזוכה).
העומדת בראש ועדת הפרס היא ד"ר רות קלדרון, נשיאת "עלמא", בית לתרבות עברית ואשת סגל במרכז מנדל למנהיגות. חברי הוועדה כללו השנה את צליל אברהם, נדב הלפרין, ד"ר אורית מיטל, טל ניצן, ד"ר לילך נתנאל ופרופ' חנה שווגר־סוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)