שבוע הסופרים של אדלייד נחשב במשך שנים לאחד מאירועי הספרות החשובים באוסטרליה - פסטיבל רעיונות פתוח שבו סופרים, עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי רוח מגיעים מדי קיץ לדיונים ביקורתיים על ספרות, חברה ופוליטיקה, תחת מטריית פסטיבל האמנות הגדול של העיר שמושך מדי שנה כ-200 אלף מבקרים. זהו מקום שמתגאה במסורת של מחלוקת אינטלקטואלית, בהזמנת קולות לא מקובלים ובהצבת במות גם לדוברים שמעוררים ויכוח, לא בהסרתם.
דווקא הבמה הזו הפכה השנה לזירת משבר: שבוע הסופרים היה אמור להיפתח ב-28 בפברואר ולהסתיים ב‑5 במרץ כחלק מהפסטיבל הרחב של העיר, עד שהוועד המנהל החליט ב-8 בינואר להסיר מהתוכנית את ד"ר רנדה עבד אל‑פתח, סופרת אוסטרלית‑פלסטינית ועורכת דין שהוזמנה לדבר על הרומן החדש שלה, כשהוועד נימק את החלטתו בכך שאין זה רגיש תרבותית להמשיך לארח אותה זמן קצר אחרי המתקפה הרצחנית בחוף בונדי באוסטרליה. ההחלטה הציתה חרם של יותר מ‑180 סופרים, הובילה להתפטרות המנהלת לואיז אדלר ולהסתלקות כל חברי הוועד ובסופו של דבר לביטול מלא של הפסטיבל לשנת 2026.
"לציונים אין זכות לביטחון תרבותי"
ההודעה מטעם הוועד על ביטול השתתפותה של אל-פתח שמה בחזית את בונדי, אך הבהירה שהוועד לא מקשר בינה לבין הפיגוע עצמו - ניסוח שמבקריו כינו "מכבסת מילים" שנועד לכסות על צעד צנזורה מובהק. הוועד לא הצביע על ציטוט ספציפי של הסופרת שהביא להחלטה, אך הפנה בעקיפין לפעילותה הפוליטית והתבטאויותיה בעבר: עבד אל‑פתח היא כותבת בולטת על איסלאמופוביה, פעילה למען פלסטינים ומבקרת חריפה של ממשלת ישראל, שארגנה בין היתר באוניברסיטה שבה היא מלמדת צעדה של ילדים שקראו לאינתיפאדה, קראה לאינתיפאדה וטענה ש"לציונים אין זכות לביטחון תרבותי".
View this post on Instagram
בנוסף, תיארה את ישראל כמדינה המבוססת על "גזענות פנימית" שמקורה ברצון לשמור על "טוהר יהודי", קידמה מסרים של ה-,BDS וביום לאחר טבח 7 באוקטובר שינתה את תמונת הפרופיל שלה לדמות מחבל חמאס במצנח רחיפה בצבעי הדגל הפלסטיני - פוסט שלימים הסבירה כי הועלה כשעדיין לא ידעה את היקף ההרג.
לאחר שנודע כי אל-פתח תיקח חלק בפסטיבל השנה, מאחורי הקלעים הופעל לחץ כבד: מועצת היהודים של דרום אוסטרליה לצד גופים יהודיים מרכזיים באוסטרליה פנו לפסטיבל בדרישה לבטל את השתתפותה, כשראש ממשלת מדינת דרום אוסטרליה, פיטר מלינאוסקוס, השווה את הזמנתה בזמן כזה להזמנת "ציוני ימני קיצוני המטיף לשנאה נגד מוסלמים אחרי טבח במסגד". אל-פתח כינתה את ההחלטה "צנזורה", טענה שהמסר של הוועד הוא שנוכחותה לבדה אינה ראויה מבחינה תרבותית והודיעה על כוונתה לשקול תביעת דיבה נגד מלינאוסקוס על "תקיפה אישית אכזרית".
התגובה הזועמת בעולם הספרות להחלטה לבטל את השתתפותה הייתה מהירה וכמעט חסרת תקדים: יותר מ-180 סופרים ומרצים בהם ראשת ממשלת ניו זילנד לשעבר ג'סינדה ארדרן, ורבים מבכירי הקולות הספרותיים באוסטרליה הודיעו כי הם פורשים מההשתתפות בפסטיבל כמחאה. ספונסרים משכו את תמיכתם ורוב חברי הדירקטוריון עזבו אף הם. ההתפטרות הדרמטית ביותר הייתה של לואיז אדלר, מנהלת שבוע הסופרים ושותפה מרכזית בעיצוב דמותו הליברלית של הפסטיבל בשנים האחרונות. "אני לא יכולה להיות שותפה להשתקת סופרים" אמרה כשהודיעה על עזיבתה, והגדירה את מה שקרה "רגע ציון בהיסטוריה של שבוע הסופרים של אדלייד ומאסטר קלאס בניהול לקוי, כשהיא מוסיפה ואומרת כי "אמנות בשירות 'התקהות חברתית' היא תעמולה שמחלישה את חופש הביטוי ומבשרת על מדינה פחות חופשית"
View this post on Instagram
אל מול האש, הוועד ניסה לסגת חצי צעד. בהודעה רשמית שפרסם, התנצלו חבריו בפני עבד אל‑פתח, הודו שההחלטה "יצרה יותר פילוג מאשר פיוס" והכריזו שכל חמשת חברי הוועד הנותרים יתפטרו מתפקידם. אלא שגם כאן, הניסוח היה זהיר והם לא חזרו בהם מהחלטתם - הם הביעו צער על האופן שבו הוצגה ההחלטה והדגישו שאין מדובר בזהות או התנגדות של הסופרת עצמה, אלא בשינוי מואץ בשיח הציבורי על חופש הביטוי לאחר מתקפת הטרור הקשה בתולדות אוסטרליה.
עבד אל‑פתח דחתה את ההתנצלות, כינתה אותה מזויפת וטענה שהיא מוסיפה חטא על פשע משום שהיא מתייחסת לטון ולא לתוכן, כשהיא מכנה את הוועד צבוע והאשימה אותו בגזלייטינג והכפשת שמה בתגובה ללחץ של קבוצות לובי פרו‑ישראליות ותורמי מפתח. לדבריה, עצם הקישור בין נוכחותה על הבמה לבין הטבח בבונדי, גם כשהוא מלווה בהסתייגות משפטית, הוא "מעשה ברור של גזענות אנטי‑פלסטינית", המנרמל את הרעיון שסופרת פלסטינית היא מטען תרבותי מסוכן שיש להרחיקו מטובת הציבור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו