"זלזול בוטה": משרד התרבות ביטל את פרס דבורה עומר. עתידו לוט בערפל

פרס דבורה עומר לספרות ילדים ונוער לא חולק השנה ולא ברור אם יחולק בשנה הבאה. הפרס המוענק מדי שנה מאז 2005 (בשמו הקודם ״פרס שרת התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית לילדים ולנוער״) הוא פרס בסך 25 אלף שקלים, שנועד לעודד ולקדם כתיבה איכותית בעברית לילדים ונוער.  כדברי ועדת הפרס בשנים קודמות, הוא מוענק למי ש"מעשירים את עולם הילדים בדמיון, בחוכמה ובערכים״ ואשר ״יצירתם היא אבן יסוד בתרבות הישראלית[...] החשובה לעיצוב דור העתיד בישראל.״

השנה הפרס לא חולק, וגם לא התפרסמה כל הודעה רשמית בנושא. ממשרד התרבות נמסר, לאחר ש"ישראל היום" ביקש תגובה רשמית, כי טרם הוחלט אם יוקצה תקציב לפרס בשנה הבאה. הסופר ינץ לוי, שספרו ״הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות״ זיכה אותו בשנה שעברה בפרס דבורה עומר, אומר כי מדובר בהחלטה פסולה ורוויה בזלזול, שמעידה על סדר יום שגוי של הממשלה. ״ספרות הילדים היא המסד שעליו נבנות ההשכלה והיצירתיות של הילדים לכל חיים", הוא אומר. ״חברה שזונחת את ספרות הילדים פוגעת ביכולות של ילדים ובני נוער גם בעתיד. העובדה שלא יצאה כל הודעה רשמית מבטאת יחס מזלזל – דווקא מצד משרד שאמור היה לצאת בתוכנית לאומית מקיפה לעידוד קריאה והצלת ילדי ישראל משנים של הזנחה".

לוי, המבקר בבתי ספר בכל רחבי הארץ ונפגש עם קוראים צעירים, אומר כי הפערים שהוא פוגש הם עצומים: ״ילד שגדל בבית בלי ספרי ילדים נשאר מאחור. כשאני מבקר בבית ספר ביישוב שהדירוג הסוציו-אקונומי שלו נמוך אבל בית הספר פועל למען עידוד קריאה, אפשר לראות את התוצאות היטב, וכשהספרות נזנחת, התוצאות עגומות".

רינת פרימו, שספרה לנוער ״זה מה שיש לי להגיד״ זכה בשנה שעברה בפרס, ״גילתה״ את עניין ביטולו של הפרס כשתהתה, ״למי אני אמורה להעביר את הכתר השנה?״. לדברי פרימו, ״הכאב על הביטול הוא גדול, והעובדה שזה נעשה בלי שום הודעה רשמית, בלי דיון, כאילו אין שום משמעות ושום חשיבות לעידוד ספרות לילדים ונוער, הופכת את הכאב לכפול. הפרסים הם יותר מתמיכה כספית – אם כי גם זה חשוב ביותר עבור מי שרוצים להשקיע את הזמן שלהם ביצירה טובה – הם גם ביטוי להכרה, וכשמבטלים אותם סתם כך, זה כאילו שמשדרים מסר שלפניו אין שום חשיבות לכתיבה לילדים ונוער, זה משהו שהורים צעירים צריכים לחשוב עליו – ככל שיכתבו פחות, יהיו לכם פחות יצירות טובות להציג בפני הילדים שלכם".

מהפרסים הבודדים

פרס שרת התרבות נולד בשנת 2005, והוקדש לזכרה של סופרת הילדים דבורה עומר כשנה לאחר פטירתה, בשנת 2014. הסכום הכולל שמחולק במסגרת הפרס מדי שנה הוא 100 אלף שקלים, ואלה מתחלקים לקטגוריות שונות הכוללות גם פרס חיים לספרות ילדים ונוער ופרס לספרים שזכו למספר ההשאלות הגדול ביותר בספריות.

למעשה, זהו אחד הפרסים הבודדים המחולקים לספרים שנכתבו עבור ילדים ונוער בארץ, אחרי שפרס זאב היוקרתי (שחולק על ידי האגודה למען החייל, עיריית תל אביב ומשרד החינוך מאז 1972) בוטל בשנת 2009, פרס לאה גולדברג (שנוסד על ידי אמה של המשוררת, צילה גולדברג, ביחד עם ספריית פועלים) בוטל בשנת 2020, קטגוריית הפרסים לספרי ילדים במסגרת פרס רמת גן אינה מחלקת פרסים, בגלל גרעון, מאז 2019 ופרסים נחשבים מאוד שפעלו בעבר כמו פרס יעקב אשמן או פרס אתר רבינוביץ׳ נעלמו כבר שנים קודם לכן וכמעט נשכחו לגמרי.

הפרס המרכזי שעדיין זמין לכותבים בז׳אנר זה הוא פרס סאסא-סטון, שמאז שנת 2020 מחלק 35 אלף שקלים לסופר או הסופרת ולמאיירי ספר ילדים מצטיין, אולם זהו פרס פרטי, שאינו מתוקצב על ידי גופים ציבוריים.

גם המרכז לספריות וספרות מחלק מדי שנה פרס, ״פרס מולטידע״ על שמו של שלמה מנצור שנחטף ונרצח בשבעה באוקטובר. זהו פרס בסך עשרת אלפים שקלים והשנה זכתה בו גלילה רון פדר.  

בבריטניה, אגב, הודיעה בימים אלה ועדת פרס בוּקר כי החל מהשנה יחולק הפרס גם לספרות המיועדת לילדים, ״כדי לסייע בעיצוב דור הקוראים הבא". שם, סכום הפרס יעמוד על 50 אלף לירות שטרלינג, בנוסף ל-30 אלף עותקים שיירכשו לחלוקה לקוראים צעירים, ובחבר השופטים ישולבו גם ילדים.

אצבע בעין

תמר הוכשטטר, סופרת ילדים עטורת פרסים (שזכתה, בעבר בין השאר גם בפרס דבורה עומר) וממקימות כתב העת לספרות ילדים ״הפנקס״ אומרת כי מצער אותה שרוב הגופים המחלקים פרסי ספרות בארץ אינם מתייחסים לספרות ילדים, ובעיניה זהו ביטוי לצמצום של התחום כולו. ״אף שישראל היא מדינת הילדים, מדינת הילודה והפריון שילדים הם הכי חשובים בה, לא מייחסים חשיבות גדולה לספרות שנכתבת עבורם, וזו טעות גדולה", היא אומרת. "אם אנחנו רוצים לקיים פה תרבות עברית, אנחנו חייבים לדאוג לאבני היסוד של הכתיבה והקריאה בעברית, וזו כמובן ספרות הילדים. זו אצבע בעין, וזה מעיד על סדרי עדיפויות מאוד קלוקלים. זה הרי פסיק של התקציב של משרד התרבות, שהוא פסיק מתוך התקציב הכולל, וההחלטה לא לתת גם את המעט הזה היא מסר לילדים, שלפיו מותר להזניח את הספרים והקריאה ושלא נורא אם אלה ייעלמו כי יש לנו תרבות רייטינג".

הוכשטטר אומרת שעל אף שלא מדובר בסכומי עתק, פרסים מעודדים המשך של יצירה. היא, למשל, לא הפקידה את 25 אלף השקלים שבהם זכתה מטעם פרס דבורה עומר, אלא השתמשה בהם כדי ליצור גרסה מוזיקלית של ספרה ״אבינועם וזיגי בירח הקרח״ (למוזיקה של אודי רז). ״זה משהו שלא היה נולד אם לא הייתי זוכה בפרס", היא אומרת, ״ומי יודע איזה עוד יצירות לא יוולדו כשלא יתמכו ביוצרים".

מאירה ברנע גולדברג, מחברת סדרת רבי המכר "כראמל", אומרת שפרסים ספרותיים חשובים גם למי שכמוה, ספריהם רבי מכר: ״כשסופר או סופרת זוכים בפרס, מעמדם משתנה כי השדה הספרותי מתייחס אליהם אחרת. פרס יוצר תשומת לב, פותח דלתות ולעתים מעניק לגיטימציה למי שלא הכירו בו קודם".

בנוסף, ברנע גולדברג מדגישה כי עולם ספרות הילדים, ״זקוק לפרסים לא כדי להניע יוצרים, אלא כדי להאיר את היצירה. הם מחזקים את מעמד הז׳אנר, מעלים מודעות, מפנים זרקור ליצירות שאולי היו נבלעות, מאפשרים לקיים שיחה ציבורית חשובה מאוד על ספרות ילדים".

בעיניה, הפרסים אינם הכוח המניע מאחורי הכותבים, שרובם כותבים מתוך צורך פנימי עמוק, אף ש״מעטים מצליחים להתפרנס במציאות הכלכלית של הכתיבה בישראל, ופרסים מעניקים רגע של יציבות".

ממשרד התרבות והספורט נמסר: בשל קיצוץ בתקציבי המשרד בשנת 2025 חלק מהפרסים המדוברים לא חולקו. תקציבי הפרסים לשנת 2026 טרם נקבעו.

חרף פנייתנו החוזרת, ממשרד התרבות לא נמסרה תגובה מפורטת יותר באשר לסיבות ביטולו של הפרס השנה, זאת מול גידול מאסיבי בתקציבי מחלקות אחרות במשרד.