חדוה הרכבי הלכה היום (ראשון) לעולמה והיא בת 84. הרכבי נחשבה לקול יוצא דופן בעולם השירה הישראלי, ובכל אחד משמונת ספרי השירה שלה שראו אור בחייה נדמה היה שהיא משנה כיוון, סגנון ואפילו עוצמה של כתיבה. להרכבי הוענקו פרסים ספרותיים רבים ובהם פרס יהודה עמיחי, פרס ניומן, פרס ביאליק, פרס זלדה, פרס לאה גולדברג ופרס אקו"ם על מפעל חיים.
בתוך ערפל של גן עדן
הרכבי נולדה בשנת 1941 בקבוצת דגניה ב׳ שבעמק הירדן ובבגרותה חיה בירושלים. בהיותה סטודנטית לאמנות בבצלאל החלה לפרסם את שיריה במדור השירה של "על המשמר" ולימים בספר ״כי הוא מלך״ שאותו ערכה לאה גולדברג. הרכבי זכתה כבר מספרה הראשון להכרה כמשוררת מקורית וחשובה, ששיריה מאופיינים במוזיקליות יוצאת דופן וסערות רגשיות. חלק משיריה הולחנו (בין השאר על ידי נחום היימן) וזכו לביצועים מוכרים מאוד (בין השאר על ידי נורית גלרון) ובהם: "סוס מעץ", "אבל בחלומי" ו"בתוך ערפל של גן עדן".
עוצמותיה הרגשיות של הרכבי באו לידי ביטוי גם ביצירתה האמנותית כציירת ואוצרת: היא הציגה את עבודותיה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ, ואצרה שורה של תערוכות מיצירותיהם של פגועי נפש וציירים על הרצף האוטיסטי. הסדרה נבחרה לייצג את ישראל בז׳נבה במסגרת שנת בריאות הנפש הבינלאומית ביוזמת ארגון האומות המאוחדות.
בנה היחיד של הרכבי, אלישע הרכבי, נהרג בתאונת ירי בגיל 28 בלבד ולו הוקדש ספרה "מיגו" שראה אור בשנת 2003. שם הספר נלקח מכינוי החיבה של אלישע, ואף ששיריו עסקו באבלה של האם על בנה המת, הספר הפך לרב מכר.
ספרה האחרון של הרכבי "הלית הלית" ראה אור לפני חודשים ספורים ובו שבע פואמות ושני שירים קצרים שנכתבו במהלך העשור האחרון. הספר חתם את הטרילוגיה שבה קדמו לו הספרה "ראנה" ו״מיגו״ שעל פי מבקרים רבים נחשבת לאחת מיצירות השירה העבריות המשובחות ביותר שנכתבו בשנים האחרונות.
הרכבי נפטרה אחרי שנים של התמודדות עם מחלת הסרטן. הלווייתה תתקיים היום בשעה 16:00 בבית העלמין בקרית שאול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו