"כראמל", סדרת הספרים המצליחה שמכרה עד היום כחצי מיליון עותקים, ושיצרה תופעה תרבותית אדירה הכוללת סדרת טלוויזיה מצליחה, הצגות תיאטרון והתנפלויות המוניות של הקהל הצעיר על הסופרת מאירה ברנע גולדברג בערבי החתימות שנערכים לכבודה, חוגגת השנה בת מצווה, וזו, נכון לרגע זה, הופעתה האחרונה על הבמה הציבורית. הספר העשירי בסדרה, שעוסקת בחתול מדבר שהגיע לידיהם של שלושה ילדים יתומים כירושה מן הדוד העשיר, יהיה, כשמו "כראמל - הסוף?" - האחרון.
"כראמל נולד כמתנה לבן שלי, אבישי", אומרת הסופרת מאירה ברנע גולדברג, "ומההתחלה רציתי להכניס לסדרה ילד שנמצא על הרצף האוטיסטי, כמוהו. האמנתי שאם ילדים יקראו סיפור שיש בו גיבור שמתנהג כמו הבן שלי יהיה להם קל יותר לקבל אותו, ולאבישי יהיה קל יותר להתנהל בעולם שמבין אותו".
וכך אכן קרה. את דמותו של ויש סמית׳, הילד הגאון שיודע לדבר עם לטאות ואוכל רק פסטה עם מלח, כתבה ברנע גולדברג בהשראת בנה הקטן. הדמות הפכה לאהובה במיוחד על קהל קוראיה, "ולבן שלי היה קל יותר ללכת לצידה. הוא רצה לשמוע עוד ועוד על ויש", מספרת מיכל, אם לילד בן תשע על הרצף האוטיסטי. "בכל הספרים האחרים שהגיעו אליו מגיל הגן לא מצאנו ילד שדומה לו בהתנהגות ובתגובות, וכאן הייתה פתאום דמות שהוא יכול היה להזדהות איתה".
למיכל יש גם ילדה בת חמש שאינה על הרצף, ולדבריה גם היא מצאה ב"כראמל" דמויות להזדהות איתן, "כי גם הדמויות של הבנות חזקות במיוחד". אמירות דומות עולות מהורים רבים. דינה גבעון, אם לילד בן שש שנמצא גם הוא על הרצף, אומרת שבנה ביקש במשך תקופה ארוכה שתקרא לו "ויש", מתוך הזדהות עם דמותו של הילד האוטיסט בסיפור. היום אבישי בן 16 וברנע גולדברג מספרת שלא מזמן אמר לה: "בבית ספר יסודי אהבתי את ויש, בחטיבה ראיתי שהדמות שלו עוזרת לאחרים אז שתקתי, אבל עכשיו, כשאני בתיכון אני מבקש שתפסיקי לכתוב אותה. אני כבר אדם בוגר, ואני לא רוצה להיות סמל. אולי תכתבי על עצמך?".
כך, בעצם, החליטה הסופרת להביא את הסדרה לסיומה, "וזה למרות שהיו לי רעיונות לעוד לפחות שלושה ספרים", היא אומרת. "הבנתי שאני חייבת להקשיב לאבישי ולהגיע אל סוף הסדרה מהר יותר".
אבל איך מסיימים סדרה כל כך מצליחה, שיש בה לא רק חתול מדבר שיודע לקרוא מחשבות, להפוך לרואה ואינו נראה ולהפוך אבן לזהב, אלא גם ילדים מאומצים, טירות, קסמים, מסעות בכל רחבי העולם, רשעים מהוללים, נחשים וחיות מופי לאות אחרות? ברנע גולדברג אומרת שהרעיון לספר האחרון קינן בראשה עשור שלם, "אבל לא דמיינתי כמה רגש הוא יוציא ממני. כתבתי ובכיתי. כל דמות קיבלה סוף, והסוף של ויש משמעותי במיוחד ואבישי כמובן אישר את הסוף הזה".
בספר, ברנע גולדברג מנסה לקשור את כל הקצוות: ג׳יין והלנה מגלות פרטים חשובים על ההורים האמיתיים שלהן, ויש וגול מגלים פרטים חשובים על עצמם ותמונה מסתורית שמופיעה בחדרו של ארתור משנה את חיי כולם לנצח.
ועדיין, יש מקום לאופטימיות. סימן השאלה בכותרת "כראמל - הסוף?" מעיד על כך שהיא לא לגמרי שלמה עם הפרידה הזו, ויתכן שתחליט להעיר את החתול המצליח כל כך מרבצו בעתיד: "מוזר לי לחשוב שלא אכתוב יותר על הגיבורים של 'כראמל'", אומרת ברנע גולדברג, "אבל ידעתי שהסיפור שלכם חייב לקבל סיום ושכראמל ימשיך בדרכו". בכך היא מתכוונת לסדרת הקומיקסים, שמתרחשת כ-300 שנים לפני הסדרה המקורית ושתמשיך לצאת.
בסדרה החדשה של ברנע גולדברג "בן-בן ודדה", ישנה דמות המבוססת עליה כילדה ועל הכלב שהיה לה, ג׳וניור. בניגוד לחתול הגאון, הכלב מטופש למדי, אבל מלא כוונות טובות. ברנע גולדברג מגלה שיש לה בכלל אלרגיה לחתולים, אבל למזלה האלרגיה הזו אינה מפריעה לה לאהוב אותם מרחוק ולכתוב עליהם. הסדרה אמנם לא תורגמה לשפות אחרות, אבל לברנע גולדברג מותר לחלום. אחד מהחלומות של ברנע גולדברג, שהפך למציאות, הוא פסטיבל "חנוכראמל" שייערך בין ה-16 ל-22 בדצמבר בדיזנגוף סנטר. במסגרתו ייערכו מפגשי מעריצים עם ברנע גולדברג, עם כוכבי סדרת הטלוויזיה "כראמל", סדנת איור של כראמל עם מאייר סדרת הספרים רמי טל ועוד.