ישי שריד הוא הזוכה השנה בפרס עגנון לאמנות הסיפור. שריד, שלפני שנתיים הוענק לו גם פרס ברנר היוקרתי, פרסם עד כה שמונה ספרים, שכולם עוסקים בנושאים חברתיים מטרידים. בכולם ניכרים עקבות הכשרתו המקצועית כעורך דין והמסלול הצבאי שלו כרב סרן ביחידת המודיעין 8200.
בין גיבוריו: קצין המואשם באונס חיילת, גננת הנלחמת נגד סגירת הגן שהיא מנהלת, פסיכולוגית המכשירה הלומי קרב לחזור להילחם, חייל מודיעין המפתח כלי פריצה לטלפונים חכמים ועיתונאי ותיק שבניסיון להציל את הקריירה הדועכת שלו מצטרף לפאנל בערוץ טלוויזיה פטריוטי.
שריד, בן 60, הוא יליד תל אביב, אולם בחלק משנות ילדותו גדל בקריית שמונה, כאשר אביו, השר המנוח יוסי שריד, עבר להתגורר שם עם משפחתו כהפגנת הזדהות עם תושבי הצפון המופגזים בקטיושות. עקבות האקטיביזם הזה ניכרים גם בפעילותו המשפטית של שריד, שייצג בין השאר בבג"ץ את משפחת החייל הנעדר יהודה כץ, את תושבי שכונת הארגזים ושורה של ילדי עובדים מהפיליפינים שעמדו בפני גירוש.
רעייתו, ד"ר רחלי שיאון-שריד, היא בתה של חברת הכנסת המנוחה יעל דיין. הם הורים לשלושה ילדים.
לפני כעשור ראה אור הרומן הדיסטופי של שריד "השלישי", שזיכה אותו בפרס ברנשטיין. שריד מאתר בו ממלכה דתית משיחית הקמה באזור ירושלים לאחר מתקפה רצחנית שהשמידה את מרבית מדינת ישראל. בספרו, ממלכת יהודה החדשה מקימה מחדש את בית המקדש, אך היא מוחרמת על ידי מרבית מדינות תבל.
בנימוקי ועדת הפרס נאמר כי שריד הוא "מן הקולות הבולטים והחודרים בספרות הישראלית העכשווית" וכי הוא חושף את מורכבות החברה הישראלית, "את האימה והספקות הצפונים בה ומציב שאלות נוקבות באשר למצבה ולעתידה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו