סטיבן קינג התגלה כסופר האמריקאי המצונזר ביותר במהלך שנת הלימודים 2024-2025, על פי דו"ח שפרסם ארגון PEN America, שעוסק בקידום חופש הביטוי והכתיבה, תחת הכותרת "מצונזר בארצות הברית". הדו"ח תיעד כי 87 מיצירותיו של קינג נאסרו לקריאה 206 פעמים בבתי הספר בארצות הברית, ועקפו את כל מקרי הצנזורה של סופרים אחרים. פלורידה, טקסס וטנסי, מדינות שחוקקו או ניסו לחוקק חוקים להסרת ספרים שנחשבו כבלתי הולמים מספריות בתי ספר, הובילו מגמה זו. מעל 80 אחוזים מהאיסורים על קריאת ספרים בבתי ספר במדינה מקורם במדינות אלה, בעלות ממשל רפובליקני.
דו"ח הארגון חשף מגמה מדאיגה של עלייה בצנזורה על ספרים, וציין כי זיהה בארה"ב 6,870 מקרים של איסור על ספרים ב-87 מחוזות חינוך ב-23 מדינות בארה"ב. למרות ירידה לעומת 10,000 האיסורים בשנה האקדמית הקודמת, המספרים נותרו גבוהים באופן מדאיג. יצירותיו של קינג, כמו "קארי" ו"העמדה", היו בין הכותרים שנפגעו, מה שממחיש כי הצנזורה לא פוסחת אפילו על ענקי ספרות המיינסטרים.
I am now the most banned author in the United States--87 books. May I suggest you pick up one of them and see what all the pissing & moaning is about? Self-righteous book banners don't always get to have their way. This is still America, dammit.
— Stephen King (@StephenKing) September 26, 2025
ה"גרדיאן" מסביר כי הסיבות בהן משתמשים להצדקת האיסורים הללו הן בדרך כלל נושאים הקשורים לזהויות להט"ביות, נושאים גזעיים, ותכנים הקשורים לאלימות. "ספריו של סטיבן קינג מוסרים לעתים קרובות מהמדפים כאשר ספרים 'למבוגרים' או ספרים עם 'תוכן מיני' מיועדים להסרה; איסורים אלה אוסרים באופן גורף תוכן להט"בי וספרים העוסקים בגזע, גזענות ואנשים שאינם לבנים – אך הם משפיעים גם על ספרים כמו אלה של סטיבן קינג", הצהיר קייסי מיהן, מנהל תוכנית "חופש הקריאה" של הארגון, לפי NBC News.
עיקר האיסורים יוחסו למהלך שמרני נגד תוכן שנתפס כ"לא הולם", עם ניגוד בולט בין מדינות אלה לבין מדינות הנשלטות על ידי הדמוקרטים. מדינות כמו אילינוי, מרילנד וניו ג'רזי חוקקו חוקים נגד צנזורה על ספרים, ובהן נראו מעט מאוד הסרות של ספרים אם בכלל, מה שממחיש את הפילוג הפוליטי בארה"ב.
מבקרי צנזורת הספרים טוענים כי הצעדים מכוונים בעיקר ליצירות בעלות ערך חינוכי וחברתי. סטיבן קינג הגיב ברשתות החברתיות על היותו הסופר המוחרם ביותר בארצות הברית, וקרא לקוראים לבחון את הספרים השנויים במחלוקת בעצמם, באומרו "זו עדיין אמריקה". אמנם קינג עומד בחזית המאבק בצנזורה, אך הוא אינו לבד. סופרות כמו פטרישיה מק'קורמיק וג'ודי בלום נתקלו גם הן בהגבלות, כאשר הספרים "נמכרה" של מק'קורמיק ו-"לנצח" של בלום בלטו ברשימות הספרים האסורים.
הדו"ח מייחס חלק מהעלייה בצנזורה לקבוצות ימניות ולמחוקקים רפובליקנים שתומכים בחקיקת חוקים מגבילים. מאמצי הצנזורה עוררו דיונים על חופש הביטוי ותפקידן של יצירות ספרותיות בחינוך. במקביל, קולות כמו זה של מיהן טענו שהמצב משקף מגמה רחבה יותר של "צייתנות מונעת", שבה מנהלי בתי ספר הסירו ספרים מחשש לתגובה שלילית, עוד לפני שהתבקשו חוקית לעשות זאת.
בנוסף למורכבות, הדו"ח חשף פערים בציות לחוקי צנזורת הספרים בתוך המדינות עצמן. לדוגמה, לא כל מחוזות בתי הספר בפלורידה הגיבו באופן זהה לדרישות צינזור הספרים, מה שהוביל ליישום לא עקבי של חוקים אלה. חוסר עקביות זה הדגיש כי הנושא חורג מדיכוטומיות פוליטיות פשוטות ומשקף את היחס המקומי כלפי צנזורה.
