"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מלחמת הנרטיבים: ממשלת הודו החרימה 25 ספרים "מסיתים" בקשמיר, פשטה על חנויות ספרים ופסטיבלים

ממשלת הודו החרימה עשרות ספרים העוסקים בהיסטוריה ובפוליטיקה של קשמיר, וביצעה פשיטות על חנויות ספרים ופסטיבלים. המהלך מגיע ביום השנה לביטול האוטונומיה של קשמיר, ומעורר סערה סביב טענות לצנזורה וניסיון למחוק את הזיכרון הקולקטיבי

,עודכן
0השמעה
חיילים הודים עומדים על המשמר בעיר סרינגאר בקשמיר, לאחר שממשלת הודו ביטלה את האוטונומיה המיוחדת של המדינה ב-7 באוגוסט 2019. צילום: אי.פי

ממשלת הודו הכריזה על החרמתם של 25 ספרים העוסקים בהיסטוריה ובפוליטיקה של קשמיר, בטענה שהם "מפיצים נרטיב שקרי ומסיתים לפלגנות". ההכרזה פורסמה ב-5 באוגוסט 2025, שישה ימים בדיוק לאחר ציון שש שנים לביטול האוטונומיה הקשמירית (וסיפוחה להודו).

ההחלטה הובילה למבצע אכיפה נרחב, שבמסגרתו פשטה המשטרה על חנויות ספרים ועל דוכנים, כולל כאלה בפסטיבל ספרים מקומי שנערך בעיר סרינאגאר, והחרימה עותקים של הספרים האסורים. ברשימה נמצאים ספרים של סופרים, עיתונאים והיסטוריונים בעלי שם, ביניהם ארונדטי רוי ("Azadi"), אנוראדה בהסין ("A Dismantled State") ו-A.G. נוראני ("The Kashmir Dispute").

ההחלטה מסמיכה את הממשלה להחרים ספרים שתוכנם, לטענתה, מסכן את ריבונותה ושלמותה של הודו. על פי החוקים החדשים, הפצה או מכירה של ספרים אלה עלולה להוביל למאסר של עד שלוש שנים (ובמקרים חמורים עד למאסר עולם).

המהלך עורר סערה בקרב גורמים פוליטיים וארגוני זכויות אדם, המגדירים אותו כצעד נוסף בדיכוי החופש התקשורתי והתרבותי באזור. המבקרים טוענים כי מדובר בניסיון של הממשלה לשכתב את ההיסטוריה של קשמיר ולהשתלט על הנרטיב ההיסטורי שלה, במקום להתמודד עם הביקורת והסכסוך המתמשכים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר