"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
מוסף ספרים

גיבורה נחושה, גיבור מסתורי עם עבר טרגי וסייד קיק גונב הצגה נכנסו לספרייה. את הספר הזה כבר קראנו

"כישוף בין הקוצים" לא מחדש הרבה בז'אנר הפנטזיה, אבל מצליח להיות ספר כיפי, מבדר ומחמם לב • לפעמים זה מספיק

,עודכן
0השמעה
"הארי פוטר". צילום: יח"צ

"כישוף בין הקוצים" מציג את אליזבת סקריבנר, יתומה שננטשה על מפתן ספרייה קסומה, שבה גדלה בין ספרי כישוף חיים ומסוכנים. כל ספר בספרייה מדורג לפי דרגת הסיכון הטמונה בו, וכאשר ספר כזה נפגע, הוא הופך ל"מאזיק": שד אלים והרסני במיוחד. כאשר אליזבת מואשמת ברצח המנהלת שלה, שנהרגה בידי מאזיק מסתורי, עליה להוכיח את חפותה ולחשוף מזימה המאיימת על העולם כולו. וכמובן, בדרך לשם מחכה לה סיפור אהבה בלתי נמנע עם נתניאל תורן, מכשף יפה תואר, ציני ומיוסר, ועם המשרת הדמוני שלו, סילאס, דמות משנה שהופכת עד מהרה לגונבת ההצגה.

רוג'רסון שולטת היטב בקצב ומצליחה לשלב בין הרפתקה, רומנטיקה, הומור ואימה באופן מוצלח למדי. היא משתמשת בתבניות המוכרות של ספרות הפנטזיה לבני נוער: גיבורה נחושה, גיבור מסתורי עם עבר טרגי, ומערכת יחסים מלאת התנצחויות שנונות, אבל מצליחה לשמור על עניין בזכות כתיבה זורמת ואווירה חורפית קסומה, המזכירה קלאסיקות מודרניות בז'אנר.

הדמויות הן הצד החזק של הספר: אליזבת היא גיבורה שקל להזדהות איתה, נתניאל הוא הגיבור הרומנטי האפל הקלאסי, וסילאס, המשרת הדמוני בעל הנימוסים האנגליים המשובחים, הוא אחת הדמויות המבריקות והמשעשעות ביותר בספרות הפנטזיה הצעירה של השנים האחרונות.

הבעיה של הספר נעוצה בעיקר בבניית העולם ובנטייתה של רוג'רסון לפשטנות יתר. עולם הקסם נותר לא מפותח, ולא ברור מי כותב וקורא את כל הספרים הקסומים שמאכלסים את הספריות ומה מטרתם, מלבד, כמובן, קידום העלילה. גם מסרים חברתיים שהסופרת מתעקשת לדחוף פנימה בצורה לא אלגנטית מעוררים תחושת חוסר עקביות. למשל, אף שהחברה המתוארת בספר נדמית חופשית למדי מנושאים של אפליה מגדרית, עם נשים חזקות בעמדות מפתח - הגיבורה מתעקשת לציין כיצד "העולם אינו מיטיב עם נשים צעירות". המסר אולי חשוב, אבל ההגשה שלו מסורבלת וגסה מדי.

גם הנבל בסיפור נותר חד־ממדי: הסופרת מספרת לנו שהוא מאמין שהוא עושה את הדבר הנכון - אך לא באמת טורחת להראות זאת. "הוא לא ראה בעצמו נבל, אלא גיבור", היא כותבת, ומדגימה בכך את הנטייה שלה להעדיף הצהרות ישירות על פני מורכבות אמיתית.

בעיה נוספת היא תחושת המיחזור של אלמנטים מספרי פנטזיה מפורסמים, כמו "הארי פוטר": שיקוי אמת, קללה לשליטה במחשבות, דיוקן קסום בבית אחוזה, ואפילו הדמיון הפיזי של נתניאל לדראקו מאלפוי. התוצאה לעיתים מזכירה יותר פאנפיק, ספרות מעריצים איכותית, מאשר יצירה מקורית לגמרי.

כישוף בין הקוצים, מרגרט רוג'רסון תרגום: כנרת היגינס־דוידי,צילום: מטר, אגם

רוג'רסון אולי לא כתבה כאן יצירת מופת חדשנית, אבל היא בהחלט יודעת איך לספר סיפור קליל ומבדר. בין השורות והתיאורים אפשר ממש לשמוע את הגשם נוקש על החלון ולהרגיש את האח הבוערת ברקע. זהו בידור ספרותי מוצלח, אם כי בלתי מאתגר. הוא לא יפתיע את מי שמכיר את הז'אנר, אבל התחושה הכללית היא של יצירה נעימה לקריאה, שמצליחה לפצות על חולשותיה באמצעות כתיבה קולחת, דמויות שקל לחבב ואווירה של הרפתקה קסומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר