"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסופר מילן קונדרה ("הקלות הבלתי נסבלת של הקיום") הלך לעולמו בגיל 94

הסופר הצ'כי כתב רומנים, ספרי שירה, מסות ומחזות • במשך חייו זכה בעשרות פרסים ובהם פרס ירושלים לחירות האדם

, עודכן
0השמעה
מילן קונדרה
מילן קונדרה. צילום: אי.אף.פי

הסופר הצ'כי הנודע, מילן קונדרה, הלך היום (רביעי) לעולמו בגיל 94. בספרו המפורסם ביותר "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" כתב קונדרה כי כל מי ששואף אל עבר מה ש"נעלה יותר" יסבול יום אחד מסחרחורת. מהי אותה סחרחורת? פחד מכישלון? ״לא [...] זהו קל הריקנות שמתחתיתנו, המפתה אותנו וקורצת לנו, זוהי התשוקה ליפול, שנגדה אנחנו מתגוננים, מבועתים״.

הסתירה הזו בין התשוקה להתגוננות מפניה נכחה בעומק כתיבתו של קונדרה, שהותיר אחריו לא רק רומנים (״ספר הצחוק והשכחה״, ״הבדיחה״, ״אהבות מגוחכות״, ״מחול אחרון ופרידה״ ועוד), אלא גם ספרי שירה, מסות ומחזות.

קונדרה נולד במדינה שאז עדיין נקראה צ׳כוסלובקיה, לאב שהיה פסנתרן נודע – לודוויק קונדרה – ובהשראתו למד נגינה ומוזיקולוגיה. כשפנה ללימודים אקדמיים בחר בספרות ומאוחר יותר בקולנוע ותיאטרון, ועם תום לימודיו החל להרצות באוניברסיטת פראג. לזמן קצר, בהיותו בן 18, היה חבר במפלגה הקומוניסטית בארצו, אך סולק ממנה לאחר שהואשם ב״פעילות אנטי קומוניסטית״, ולאחר מכן, בימי ״האביב של פראג״, היה מן המובילים במאבקים של אנשי רוח נגד המשטר הדכאני, והרבה להשמיע את קולו בתביעה לחופש ביטוי ושוויון זכויות.

מאבק זה גם הוא משתקף היטב בספריו ובסיפוריו הקצרים שכתב. בעיקר ב״הבדיחה״ שראה אור ב-1967, ובמרכזו סטודנט, פעיל קומוניסטי, שהתבדחות אגבית שלו על אושיות הקומוניזם מובילה למשפט, הרשעה ושיגורו לעבודות כפייה, וב״ספר הצחוק והשכחה״ – קובץ סיפורים שמתארים בלשון נשכנית במיוחד את חיי השגרה שלאחר הסובייטיזציה של צ׳כוסלובקיה. שנה לאחר מכן, כשבריה"מ פלשה לפראג, כתביו נאסרו לפרסום, הוא איבד את משרתו ובשנת 1975 גלה לצרפת, שם התגורר עד מותו. ממשלת צ׳כוסלובקיה שללה ממנו בשנת 1979 את אזרחותו.

קונדרה הוסיף לכתוב בצרפת. הסופר האמריקני פיליפ רות׳, שהיה חברו הקרוב, כלל את כתביו בסדרת ספרים שערך והוציא לאור ״קולות מאירופה האחרת״, ובשנת 1984 ראה אור הרומן שלו ״הקלות הבלתי נסבלת של הקיום״, שהקנה לו בבת אחת פרסום רב, והביא לכך שכתביו כולם תורגמו לעשות שפות. הספר גם עובד לסרט קולנוע בכיכובם של ז׳ולייט בינוש ודניאל די לואיס.

שמו של קונדרה עלה תכופות ברשימות המועמדים לפרס נובל לספרות, אך הוא מעולם לא זכה בו. בין עשרות הפרסים שהוענקו לקונדרה על כתיבתו הוענק לו בשנת 1985 גם פרס ירושלים לחירות האדם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר