"שלך, שטוף געגועים ואהבה עד בלי די": מכתבי האהבה של המשוררים הגדולים נחשפים

"את יודעת כמה נעמת לי ויקרת לי בימי קרבתך המועטים, כבת, כאחות, ככלה", כתב ביאליק לבחורה שפגש בלונדון • מכתבים שכתבו משוררים שופכים אור על ענייני הלב שחוו בחייהם • "הם ידעו שהטקסטים יתגלו, ואולי רצו שנגיע אליהם בעוד דרך", אומרת אדיבה גפן, מנהלת מכון גנזים

חיים נחמן ביאליק. צילום: קלוגר זולטן

האם מכתבי אהבה אישיים שכתבו משוררים נכתבו בידיעה שייקראו בעיניים זרות דורות לאחר מכן? על שאלה זו ואחרות ישיבו חיים באר, אברהם בלבן, אגי משעול ואדיבה גפן, במושב שיתקיים בפסטיבל המשוררים במטולה.

"כל יוצר מקווה שהארכיון שלו יעורר עניין ויבואו חוקרים ואנשי תקשורת. זה מעניק לנו את האלמוות", אומרת אדיבה גפן, מנהלת מכון גנזים. "כל יוצר היה שמח לדעת שהארכיון שלו, הדברים שהוא כתב ומכתבים שלו ימשיכו לעניין את הציבור. מכתב אהבה שנשאר, יכול היה היוצר להשמיד אותו. ידע שיישאר בארכיון, ידע שיגיעו אליו, ואולי אמר - תגיעו אלי בעוד דרך".

במכון גנזים נמצאים כיום כ־850 ארכיונים של סופרים וסופרות שמאפשרים הצצה לעולמם של הכותבים האהובים. "יש בארכיון כתבי יד, טיוטות, תעודות, צילומים ומכתבים, ובעצם המכתבים זה החלק האישי והכי מעניין. זה האדם נטו - הוא כועס, הוא מתקוטט, הוא שמח, הוא לווה כסף ומחזיר כסף, הוא חי. עולם שלם נפתח בפנינו. ובתוך עולם המכתבים, מכתבי אהבה הם המעניינים ביותר. כך למשל מצאנו מכתב חיזור שכותב ביאליק לבחורה שהוא פגש בלונדון. הוא כותב לה בין השאר - 'את יודעת כמה נעמת לי ויקרת לי בימי קרבתך המועטים, כבת, כאחות, ככלה' - ואנחנו נזכרים בשיר 'הכניסיני תחת כנפך'".

מכתב של ק. צטניק לאשתו,

המכתבים מצליחים להציג זוויות לא מוכרות על היוצרים. "מצאנו במכון מכתב חיזור ששולח ברנר לחיה ברוידא, וזה מרגש מאוד. בדרך כלל ברנר מוכר כאיש קפדן ומר נפש, אפילו דיכאוני, ובמכתב הוא יוצא פתאום איש רך וחם ומפייס. זו עוד נקודת מבט על יוצר חשוב. הצגנו את המכתב לנכדים שלו, והם התרגשו ובכו. אמרו שסבא מוכר כאיש קשה, ופתאום מוכר בפנים אחרות".

המכתב נפתח בפנייה "הרבה אני הוגה בימים אלה בך וביחסינו, הרבה מאוד. אני רוצה לראותך כמהה ועורג אליך". ברנר מזמין אותה להיפגש עימו וכותב "הטעות היתה רק בזה, שחשבתי אוכל לחיות במנוחה גם בלעדייך, והנה... בוודאי את יודעת כי ייסורים נכונו לשנינו בבואך עתה הנה. אך ריקניות לא תהיה: אכילה ביחד, לימוד תנ"ך, קריאה בשופמן, טיול לכרם אברהם ולקבר רחל אמנו (אם לא אחלה). ריקניות לא תהיה. אם יהיה בי הכוח, כמו בימים הטובים ההם, לנשק לך כאשר חפצתי ולשימך כחותם על ליבי - ודאי שהריקניות תתמעט עד גבול האפס. ואולם ייסורים יהיו. את יודעת, ייסורים יהיו מצד אופיי הקשה הבלתי בטוח אך האוהב אותך - ועשי כאשר יורך ליבך".

"זו לא רכילות"

גפן מדגישה שבעיניה אין מדובר ברכילות, אלא תוספת חיונית להכרת היוצרים. "זו לא הצצה, זו לא רכילות חלילה, אלא עוד נקודת מבט על היוצר ועל הפעילות שלו. אולי צריך גם פרספקטיבה, כלומר, לחכות עד שכל הנוגעים בדבר אינם בחיים והפרסום לא יפגע באף אחד. אנחנו מאוד זהירים. אבל בסך הכל זה כל כך אנושי, ושום דבר אנושי אינו זר לנו".

המכתבים נמצאים בידי המכון, והם יכולים לפרסם ללא אישור היורשים רק מכתבים שחלפו 70 שנים מיום מות המחבר. כך למשל מכתבי לאה גולדברג, שנפטרה לפני 53 שנים, ובארכיון מכתבי חיזור שכתבה לגברים והם אליה. "דווקא לאה גולדברג לא הניחה לנו לדעת מה צפן ליבה. המכתבים שלה בעסקי הלב מאופקים מאוד. היא לא משאירה רמזים בכלל. מכתבים הם כניסה אינטימית בדרך כלל לנפש. מכתבי יוצרים הם לא פעם יצירות ספרותיות בזכות עצמם".

מכתב אהבה של ביאליק,

במכתב מעניין אחר, יחיאל די־נור, המוכר בשם העם "ק. צטניק", כותב לאשתו ופונה אליה כאל "אהבת נפשי, יעלת חן שלי". די־נור כותב לה כשהוא במרחקים ולא ראה אותה זמן מה, וכותב "ריבונו של עולם! למה אין אדם יכול לראות את מלוא זוהרה של הפנינה כשהיא מונחת לו על בבת עינו, אלא דווקא כשהיא במרחק מה מאישונו?", וחותם באיחול "שלך, שטוף געגועים ואהבה עד בלי די". זהו צד של סופר השואה שהציבור לא מכיר, ולא יכול היה לגלות אחרת.

אהבה לשפה העברית

זו השנה ה־26 שבה מתקיים פסטיבל המשוררים במטולה, ביוזמתו של בית הקונפדרציה. השנה תעמוד במרכז הפסטיבל דמותו של חיים נחמן ביאליק, בשנה שבה מציינים 150 שנים להולדתו. "אנחנו אחרי כמה חודשים של סערות פוליטיות, והיתה התחושה שהמכנה המשותף הרחב ביותר הוא האהבה לשפה העברית", אומרת שירי לב ארי, המנהלת האמנותית של הפסטיבל יחד עם בני ציפר. לב ארי תנחה גם את המושב שיעסוק במכתבים הגנוזים.
לב ארי משרטטת כמה מהמגמות המרכזיות בפסטיבל השנה: "תמה נוספת שחוזרת על עצמה בכל מיני גרסאות היא הגבול הדק והשברירי בין השירה הכתובה למולחנת, בין השירה לפזמון - פאנל על הפזמונים של יעקב שבתאי. אלון אולארצ'יק, שיוציא בקרוב ספר שירים, יתארח ואירוע לכבוד נתן יונתן, שכמשורר מאוד מולחן הפך אותו בתודעה לפזמונאי יותר ממשורר, ושכחו מעובדת היותו משורר נפלא, וכן מופע מפגש על יצירתם של בוב דילן וליאונרד כהן, בהנחיית קובי מידן".

בשנה שבה הלכו לעולמם כמה מהיוצרים העבריים הבולטים ביותר, בפסטיבל יתגעגעו ליוצרים שלקחו בו חלק במשך השנים. "נקיים שתי מחוות לשני יוצרים שהיו אמורים להשתתף בפסטיבל - מאיר ויזלטיר, שהיה אמור להקריא שירים חדשים שכתב ולהשתתף באירוע שיוקדש לתרגומים שלו מאנגלית; ומאיר שלו - שהיה גם בשנה שעברה ורצינו שיגיע גם השנה, ובמקום זאת נקיים אירוע לזכרו".

פסטיבל המשוררים במטולה ייפתח היום (חמישי) ויימשך עד יום שבת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר