בימים שבהם רובנו מעדיפים לשלוח ברכת ראש השנה בווטסאפ, באוסף הספרייה הלאומית נחשפה גלוית ראש השנה מיוחדת מלפני 132 שנה.
גלוית ראש השנה הנחשבת לאחת הקדומות ביותר באוסף הספרייה הלאומית מתשרי תרנ"א 1890 היא מגרמניה, והיא נושאת את הכיתוב: "כתיבה וחתימה טובה" בעברית ו"Die besten Wunsche zum neuen Jahre!" בגרמנית. פרחי הוורדים והיונים מסודרים על האיגרת במעגל, סמל למחזוריות הזמן. על צידו השני שולחת הכרטיס חתמה בעברית: רחל.
בספרייה הלאומית הוסיפו כי שם המשפחה אינו קריא, והדגישו כי הכותבת ציינה כנראה גם את המקום שממנו נשלח הכרטיס, אך קשה לפענח אותו.
הפריט הוא מהעתיקים שבאוסף כרטיסי הברכה של הספרייה הלאומית, ונאסף עבורה על ידי ד"ר יוסף חזנוביץ, רופא, אספן וביבליופיל, ממייסדי הספרייה הלאומית. על כך מעידה החותמת "גנזי יוסף בירושלם", שהוחתמה בצד האחורי של כרטיס הברכה ומציינת פריטים שנאספו במזרח אירופה על ידי חזנוביץ עבור הספרייה הלאומית.
עוד מימי הביניים
אוסף איגרות ראש השנה של הספרייה הלאומית נחשב לגדול ביותר בעולם והוא כולל ברכות, איגרות, כרטיסים וגלויות מהארץ ומחו"ל. המנהג לברך את הקרובים ואת הרחוקים בברכה לקראת השנה החדשה מתועד כבר ביהדות אשכנז של ימי הביניים ומוזכר בספר המנהגים של המהרי"ל. הברכות נוספו בראש המכתבים ששלחו יהודים זה לזה כבר מתחילת חודש אלול, ובהם נזכר כבר המשפט הידוע "לשנה טובה תיכתב ותיחתם".
מנהג זה קיבל תפנית משמעותית עם המצאת הגלויה המצוירת בעשורים האחרונים של המאה ה־19 והפך נגיש ופשוט יותר. הגלויות הראשונות הודפסו בגרמניה, ומתחילת המאה ה־20 הן החלו להיות בשימוש גם בקרב יהודי מזרח אירופה וארה"ב.
איורים של ארץ ישראל
החל מהעשורים האחרונים של המאה ה־19 היה נהוג להשתמש גם בכרטיסים מאוירים מתוצרת גרמניה, שנשלחו בתוך מעטפות.
אריאל ויטרבו, ממחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית, האחראי לרישום אוסף איגרות הברכה, אומר כי "הציורים והאיורים של הברכות מציעים לנו נקודת מבט מרתקת על הדימויים השונים שנבחרו ללוות את הברכה לשנה החדשה. כך, למשל, ניתן ללמוד על החיים הדתיים של היהודים שחיו במדינות האלה, אך גם על חיי היום־יום שלהם".
ויטרבו מוסיף כי "במקביל לנוהג של יהדות אשכנז, גם בארץ ישראל החלו להופיע באותה תקופה ברכות לקראת ראש השנה על גבי איגרות שנשלחו לתורמים על ידי מוסדות שונים.
"הדפים היו מעוטרים בציורי המקומות הקדושים ובתמונת המוסד המבקש את עזרתם של הנדבנים.
"אחד המוסדות שביקשו את סיוע הנדבנים כבר בשנת 1901 על גבי גלוית שנה טובה היה מדרש אברבנאל, שנודע בזמנו כבית הספרים הכללי, וכעבור כמה עשרות שנים הפך לספרייה הלאומית של מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו