"הבלוז האחרון": חייו של רוני פיטרסון - הספר

כמעט שלוש שנים עברו מאז היום בספטמבר 2019, שבורוני פיטרסון הלך לעולמוכתוצאה מדום לב. רעייתו נילי, שהיתה מעורבת בשלל אספקטים בקריירה שלו, נוהגת לכתוב לא מעט ברשתות החברתיות על מי שהיה בן זוגה ושותפה לחיים.

כעת היא מוציאה את "הבלוז האחרון", ספר שכתבה על המוזיקאי, שיכיל לדבריה "סיפורים מתוך הבית על האישיות והחיים הלא פומביים של רוני, ועל ילדות, קריירה, אהבות, זוגיות ושלום חנוך".
פיטרסון, שעוסקת בתחום הבידור ואף כתבה כמה ספרי ילדים, מתייחסת לספר כאל ביוגרפיה לכל דבר, שמטרתה להנגיש את סיפור חייו של הגיטריסט המוערך.

"הרגשתי שראוי שהעולם יידע מי היה רוני פיטרסון מאחורי הקלעים", היא אומרת. "מה אנשים בסך הכל יודעים על רוני? ששלום חנוך נסע ב־87' אל מעבר לאוקיינוס כדי להביא הרכב נגנים ומצא אותו, ושב־91' הוא עשה עלייה וזהו".

מה יגלה עליו מי שלא זכה להכיר את רוני הלא פומבי?
"הוא היה איש מאוד רגיש, רומנטיקן חסר תקנה, אבא שאהב בדרכו המיוחדת והלא שגרתית. הוא גם היה מצחיק בצורה מטורפת. תמיד אמרתי לו שהתחתנתי איתו כי הוא הצחיק אותי. בימי ההולדת של הבת שלנו הוא היה לוקח אותה לטויז אר אס, וכשהיא היתה מתלבטת איזו מתנה לבחור הוא היה אומר לה 'בואי נקנה הכל', והם היו חוזרים עם מדפים שלמים של צעצועים. יש גם סיפור על היום שבו הוא אמר לי 'הלוואי שהיתה לי עבודה יומית'. הלכנו למשרד החינוך ויצרנו את 'Blues In Schools', פרויקט באנגלית שמלמד ילדים על בלוז. הוא היה סוג של מורה, עובר בין תיכונים ברחבי הארץ, מלמד אותם בלוז וגם משפר להם את האנגלית. היתה לו גם יוזמה בשיתוף פעולה עם יוסי ביילין להביא שלום למזרח התיכון באמצעות אנשי רוח ותרבות".

את חושבת שלכתיבה היה תפקיד תרפויטי בהתמודדות שלך עם האובדן?
"התשובה היא לא. כשבן אדם שאתה מאוד אוהב יוצא לך מהחיים, הכאב הופך לעוד איבר בגוף שאתה פשוט לומד לחיות איתו. רוני היה איתי בחצי מהחיים שלי. הספר לא נוצר מתוך איזה טיפול שהייתי צריכה לעצמי, כי אין טיפול לכאב, לאובדן ולהתמודדות. פשוט צריך לקום בבוקר, להגיד 'אני פה, אני נשארתי'. אני אוהבת אותו עדיין, הוא חסר לי".