נפטר יצחק קינן מחבר "ים השיבולים"

המשורר יצחק קינן הלך לעולמו אתמול (חמישי) בגיל 79. חיברו המוכר ביותר היה "ים השיבולים" שבוצע על ידי להקת הגבעטרון. בנוסף, הוא היה ראש העיר בית שאן משנת 1974 למשך תשע שנים.

ראש העיר בית שאן, ז'קי לוי, ספד לו: "יצחק קינן היה סמל הישראליות. יליד מרוקו שיצירתו הייתה הישראליות במיטבה, איש חינוך ותרבות וראש עיר אהוב שלמרות שעזב את העיר כבר לפני שנים רבות, נותר נערץ ואהוב והתקבל כאן תמיד בסבר פנים יפות. נמצא את הדרך להנציחו באופן שיביא לידי ביטוי את עשייתו הציבורית, החינוכית והתרבותית".

בראיון מלפני שנים אחדות קינן ניפץ את המיתוס כשסיפר שהוא כתב (ביחד עם חיים אגמון) את השיר שהפך לידוע בשירי הגבעטרון, לחבורת הזמר של בית שאן. "כשכתבתי את השיר, מתישהו בשנת 70, לא ראיתי במקום מגורי דאז, בית שאן, לא ים ולא שיבולים, כי היה חורף", אמר.

יצחק קינן, נולד ב-1942 בעיר מרקש שבמרוקו. בגיל עשר עלה לישראל במסגרת עליית הנוער והתאחד עם סבתו. הוא התחנך בכפר הנוער נווה הדסה ומשם המשיך לקיבוץ תל יצחק. הוא שירת בנח"ל, לחם במלחמות ישראל והשלים את לימודיו בסמינר למורים בנהלל. הוא שימש מחנך ומנהל בית הספר בבית שאן. הוא בוגר אוניברסיטת חיפה בהיסטוריה וספרות עברית.

שותפו המוסיקלי ליצירה היה חיים אגמון שהלחין גם את שירו "עמק שלי", שבמילותיו ביטא קינן את האווירה הקשה בתקופת ירי הקטיושות על עמק בית שאן במלחמת ההתשה "‘עמק האש, עמק הדם, זמר הקרב עוד לא נדם. עמק יפה, עמק שלי". שירים נוספים שחיבר: "פנס בשלכת" "ברוש של עצבות" ועוד.

יצחק קינן כתב גם רומנים, מחזות ותסריטים ובהם "ילד מן המדבר", "אגוז" על ספינת העולים ממרוקו שטבעה בשנת 1961 וכל נוסעיה טבעו בים. כמו כןם, כתב אץ ספר הילדים "נחש הפלא ממרקש" ועוד.

בבית שאן, הוא התחבר לשורשיו המרוקאים, ובסוף 1973 נבחר לתפקיד ראש המועצה מטעם מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת 1983. ב-1970 זכה בפרס ראשון על הסיפור הקצר "קבר בהר הזיתים" מטעם משרד החינוך, על התסריט "זכיה במוות" זכה בפרס הצטיינות של רשת" ועוד.

בתפקידים נוספים שמילא קינן הוא היה שליח "עליית הנוער" (1984) במערב אירופה, מנכ"ל אמנות לעם" (עד 1992) ושליח הסוכנות היהודית בצרפת (2001-2004).