קלפטר בראיון שבוע לפני מותו: "אני מפחד מהמוות"

כשבוע לפני מותו, ישבתי אצל יצחק קלפטר ז"ל לראיון נרחב על הקריירה המוזיקלית העשירה שלו ועל ספר שיריו "צליל מכוון", שיצא לאחרונה.

הזמר, הגיטריסט ואחד היוצרים הגדולים במוזיקה הישראלית, ישב על הספה בדירתו מחובר לבלוני חמצן. מדי כמה דקות הוא נאלץ להפסיק לדבר כדי לסדר את נשימתו. לא היה צריך להיות רופא כדי להבין שהסוף קרב.

"עברתי לא מעט בעיות בריאותיות שגרמו לי לפחד ממה שהולך לקרות", אמר קלפטר במהלך הראיון, שיפורסם במלואו בסוף השבוע, במגזין "שישבת" של "ישראל היום". "חששתי שזה הולך להיות הסוף. אני מפחד מהמוות. לא קל להתבגר, אבל ממשיכים עד שיום אחד זה יסתיים. לכל אחד מאיתנו זה יקרה, אין מה לעשות. הריאות שלי הן כמו גחלים".

קלפטר, בן 72 במותו, סיפר כי גם הרופאים כבר מגבילים את הטיפול בו. "הם אומרים 'תחיה עם זה. זה מה יש'. רופא הריאות שלי אסר לנתח אותי בהרדמה, כי זה מסוכן מדי, אז סיגריות אני כבר לא מעשן 12 שנה. הייתי מת אם הייתי ממשיך לעשן. מתברר שבפנים הכל שרוף. הרופאים אמרו שזה מהסיגריות".

נפגשנו, שמש פנתה לים

בחרתי באותו יום להגיע לדירתו של קלפטר במרכז תל אביב באופניים. לימור ביאו, ידידתו ומי שסייעה לו רבות בשנים האחרונות, קבעה את הפגישה לשעות הערב, מאחר שיצחק כל חייו היה טיפוס של לילה ופחות של שעות הבוקר המוקדמות.

אופניים, כי לכו תזיזו את הרכב בתל אביב הסואנת והצפופה. זו כבר לא אותה עיר תמימה שקלפטר ניגן בה בתחילת דרכו. בדרך עברתי ברחוב חובבי ציון, היכן שהתגורר חברו אריק איינשטיין. חלפתי באבן גבירול על פני המקום שבו נהג לשבת בפרלמנט המוכר של מסעדת "כתר המזרח". עברתי את גימנסיה הרצליה, שמזוהה כל כך עם העיר הגדולה. קלפטר התקשה לדבר במהלך הראיון, אך התעקש להמשיך.

"כל מה שאריק איינשטיין היה רוצה ממני, הייתי נותן בשבילו", אמר על אותם ימים רחוקים. "אני אוהב את אריק, הוא היה החבר הכי טוב שלי, ועשינו דברים נפלאים ביחד.

"הוא היה אחלה גבר שבעולם, וכל כך חבל לי שהוא הלך. הוא היה נפלא ולאנשים אין מושג עד כמה. אחד וייחודי בכל ארצות הסביבה. אריק איינשטיין היה בטופ הישראלי בכל הזמנים. הסתדרנו נהדר, הוא אהב אותי. תקשרנו מצוין".

בספר השירים שהוציא ישנם לא מעט נכסי צאן ברזל שיצר עבור המוזיקה הישראלית. "היא כל כך יפה", שכוורת ביצעה והוא הלחין למילים שכתב דני סנדרסון. "יושב על הגדר", שם כתב את המוזיקה למילותיו של אריק איינשטיין, ובטח "שיר אהבה בדואי" - שכתב איציק ויינגרטן והוא הלחין. את האחרון, שיצא ב־1978, הוא אמנם ביצע, אבל השיר הפך לסמלה של תקופה דווקא כשדויד ברוזה ויעל לוי שרו אותו.

"אני שמח שדויד ברוזה שר אותו, כי הוא הפך אותו ללהיט", קלפטר הצליח להגניב חיוך קטן. "ההצלחה שלו עזרה לי אחר כך בשירים הבאים, כי הכירו אותי. זוכר שיגאל מוסינזון, הסופר של חסמב"ה, בא אלי יום אחד, וממרום זקנתו אמר ש'שיר אהבה בדואי' הוא השיר הכי יפה שנכתב בעברית. זו מחמאה עצומה מבן אדם שכילד הערצתי את הספרים שכתב".

אל הקצב, אל הצלילים

עברנו, במהלך השעה שישבנו ביחד, על לא מעט תחנות מוזיקליות בחייו. להקת הצ'רצ'ילים, היצירה המשותפת עם איינשטיין, התקופה בכוורת. "אף פעם לא חשבתי שאני מספיק טוב", הפתיע קלפטר בכנותו. "לא מנגן טוב ולא שר טוב ולא כותב שירים טובים. ההערכה העצמית הזו הלכה איתי עד לאחרונה, ורק עכשיו אני ממש מרגיש את ההצלחה. כשהייתי צעיר הייתי מאוד ביקורתי. דיכאתי את עצמי. היום אני מאוזן".

ביקשתי שיבחר רגע אחד שהוא רואה בו שיא, הרי חייו עברו לא מעט עליות וירידות לא רק בצד המקצועי, אלא גם בצד האישי. קלפטר חשב קצת ובחר דווקא במופע "דמיון חופשי", שהתקיים בחודש יוני 2019 בהיכל התרבות בת"א, שם הצטרפו אליו גם דני סנדרסון, ברי סחרוף ודויד ברוזה. "יש לי תמונה מההופעה שבה אני עומד ומרים ידיים ואולם שלם מוחא כפיים בעמידה. מאוד אהבתי. זה מראה את ההכרה שלהם. זה הניצחון, 'הגעתי אליכם'".

שבור ללא תקנה

על קירות סלון דירתו של קלפטר תלויות תמונות מעברו העשיר, לצד פרסים שבהם זכה. בפינת החדר נחה הגיטרה החשמלית שהוציאה לו שם כאחד הגיטריסטים הגדולים שנולדו כאן.

"אני מנגן היום מעט מאוד", הודה בקול שקט כששוחחנו. "מצבי הבריאותי מונע ממני. כשאבריא אחזור. הרי לא מניחים לי. רוצים לשמוע עוד מהמוזיקה שלי. רוצים שאנגן ואופיע, כי אני מביא הרבה קהל. קיבלתי לאחרונה פנייה מאביב גפן להופיע איתו בפארק הירקון בחודש מאי. היה גם דיבור על עוד איחוד של להקת כוורת, שכנראה לא ייצא לפועל. אם אבריא עד אז, אופיע עם אביב".

כשכבר התעייף, וממש לפני שנפרדנו, התעניינתי אם הוא מרוצה ממה שהשיג במהלך הקריירה. קלפטר סידר את הנשימה ואמר בהחלטיות: "זה נגמר לטובתי. אתה יכול לרשום את זה, זה נגמר לטובתי".

טקס האשכבה יתקיים הבוקר בתיאטרון הבימה. בשעה 12:45 ייצא ארונו של קלפטר לבית העלמין האזרחי בראשון לציון, שם יובא למנוחות.

הראיון המלא עם יצחק קלפטר יתפרסם ביום שישי במוסף "שישבת".