תופעת החרם וההדרה החברתית בקרב ילדים ובני נוער - מהנושאים הכואבים בחברה הישראלית שמככבים לצערנו במהדורות החדשות לא מעט - עומדת במרכזן של שלוש תערוכות חדשות שייפתחו ב-18 בספטמבר.
בהן, עשרות אמנים ואמניות - דרך ציור, צילום, וידאו, מיצב, איור וקומיקס - חוזרים אל זיכרונות ילדות אישיים של בדידות, דחייה והדרה מתוך הקבוצה, ומפנים את המבט גם לאלה שרואים ושותקים.
התערוכות: "הקיץ של אביה" - הגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון; "לילות ארוכים, חלומות אבודים" - גלריית הפוסט, רמת השרון; "כיתה ו'" - גלריית חוצות, רמת השרון. אוצר: ד״ר גיא מורג צפלביץ', מפיקה: קרן שפילשר.
עם תחילתה של שנת הלימודים וחזרתם של הילדים ובני הנוער אל המערכת החברתית של בית הספר, עולים יחד איתה הניסיון למצוא מקום בתוך הקבוצות והמעמדות השונים בכיתה, וגם הניסיונות לחרם - הביטוי הקיצוני ביותר של ההתמודדויות החברתיות המורכבות.
את התערוכות יזמו בני הזוג, האמנית קרן שפילשר והאוצר ד״ר גיא מורג צפלביץ', בשיתוף עיריית רמת השרון שנרתמה לפרויקט. הן מבקשות להתבונן בתופעה לא כ"ריב בין ילדים" או כשלב חולף. חלק מהעבודות אף נולדו מתוך זיכרונות וחוויות אישיות של האמנים, או מתוך שיתוף פעולה עם עמותת "כנפי דרור", בעקבות מפגשים עם ילדים ובני נוער שחוו חרם.
התערוכה המרכזית נקראת "הקיץ של אביה", בהשראת הסרט האייקוני בכיכובה של גילה אלמגור. בסרט, סצנה אחת שבה איש אינו מגיע ליום ההולדת של אביה הפכה לטעונה וזכורה, ושם קוד לתחושות בסיסיות ואוניברסליות של הפחד להיות לבד, הפחד ממסיבה ריקה, מהזמנה שאיש אינו נענה לה ומהאפשרות שאף אחד פשוט לא יבוא.
בתערוכה מציגים 45 אמניות ואמנים מתחומים ומדורות שונים, המציעים מגוון של נקודות מבט על תופעת החרם, ובהם: איזבלה וולובניק, אלכס פרפורי, יוני המנחם, אריק וייס, עטרה אוריה, נועם חורב, רונה יפמן, מיכאל ליאני, Dede וניצן מינץ, רוני סומק, בתיה קולטון, תמר קרוון ורבים נוספים.
התערוכות מאירות לא רק את הילד שנותר בחוץ, אלא את המעגל כולו: את מי שמחרים, מי שמצטרף, מי שעומד מהצד ומי שיכול היה לנסות לסייע ולמנוע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו