מה אכלו ומה לבשו: הצצה נדירה לחייהם של ילדים לפני אלפי שנים

תערוכה ארכיאולוגית חדשה במוזיאון ישראל מציגה מאות פריטים עתיקים החושפים את עולמם של ילדי ימי קדם • המבקרים יגלו צעצועים על גלגלים, בקבוקי האכלה קדומים ומנהגים מרתקים

מה לבשו? "זו ילדותי הקדומה" , זוהר שמש - מוזיאון ישראל, ירושלים. באדיבות רשות העתיקות
מה לבשו? "זו ילדותי הקדומה" | צילום: זוהר שמש - מוזיאון ישראל, ירושלים. באדיבות רשות העתיקות

רגע לפני שילדי ישראל יחזרו לספסל הלימודים, יתנתקו מהמסכים לכמה שעות ויזכרו מה פשר המילים "שיעורי בית", במוזיאון ישראל בירושלים החליטו לבדוק מה אכלו, מה לבשו ובמה שיחקו הילדים לפני 1,000 שנים, ואיך בכלל הוגדרה תקופת הילדות. התוצאה: "זו ילדותי הקדומה" - תערוכה ארכיאולוגית מקיפה, ראשונה מסוגה בישראל, שמאירה דווקא את אלה שלא בלטו בסיפורי ההיסטוריה: הילדים.

בתערוכה שנפתחה לאחרונה (אוצרת: טלי שרביט, מעצבת: אלכסנדרה טופז) מנסים באמצעות מאות פריטים מארץ ישראל ומתרבויות שכנות - ממסופוטמיה ומצרים ועד פיניקיה, יוון ורומא - לשחזר את חייהם של תינוקות, ילדים ומתבגרים מן התקופה הפרהיסטורית ועד סוף האלף הראשון לספירה.

פסל הלידה, "זו ילדותי הקדומה" | צילום: זוהר שמש - מוזיאון ישראל, ירושלים. באדיבות מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה

בין המוצגים המפתיעים: כלי האכלה לתינוקות שהתבררו כאבותיהם הקדומים של הבקבוקים; צעצועי גרירה בדמות בעלי חיים על גלגלים; תכשיטים וקמעות שענדו ילדות ונערות שטרם נישאו; בגדים קטנים וכלי עבודה זעירים שהותאמו לילדים, לצד פריטים שלא נועדו לילדים אך שופכים אור על עולמם.

מתוך ההבנה שנוצרה בעשורים האחרונים ש"ילדות" אינה רק שלב ביולוגי בדרך לבגרות אלא גם מושג חברתי ותרבותי, נחשפים השינויים וההגדרות של מה נחשב ילד, מה מצופה ממנו ומתי הוא הופך למבוגר - תפיסות שהשתנו מתקופה לתקופה ומחברה לחברה.

במה שיחקו ואיך אכלו? "זו ילדותי הקדומה" | צילום: זוהר שמש - מוזיאון ישראל, ירושלים. באדיבות מוזיאון לארכאולוגיה בגן השלושה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות

בין המוצגים בתערוכה ניתן למצוא פסל חרס מן התקופה הפרסית (מהמאות ה־5–6 לפני הספירה) שנמשה מן הים באזור החוף הפיניקי. הפסל מתאר אישה יולדת, מיילדת המקבלת את התינוק ואישה נוספת התומכת ביולדת, תיאור נדיר מאוד בארכאולוגיה של ארץ ישראל, אולי בשל טאבו על הצגת לידה או משום שהאמנים, שהיו ברובם גברים, לא נכחו בזירת הלידה.

"התערוכה מביאה לראשונה את נושא הילדות בעולם העתיק לקהל הרחב בישראל", אומרת ל"ישראל היום" אוצרת התערוכה טלי שרביט. "נקודת המבט שלה היא בחינת הילדות דרך הארכאולוגיה - תחום שלא זכה לתשומת לב רבה במחקר בעבר, והולך ונעשה משמעותי יותר. מי שיבקר בתערוכה יזכה 'להכיר' את הילדים של ימי קדם באמצעות תיאורים שלהם באמנות, ממצאים שמלמדים על חייהם, חפצים ששימשו אותם ואפילו פריטים שהם הכינו בעצמם".

טלי שרביט | צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים, ע"י זוהר שמש

שרביט הוסיפה כי "המבקרים יפגשו מנהגים וחפצים שמזכירים את המוכר לנו בעולם המערבי כיום, ולעיתים אף מגלים לנו את השורשים שלו - מתפיסות הקשורות בהנקה ובטיפול בתינוקות, דרך מוסד בית הספר ועד משחקים, צעצועי גרירה וחיות מחמד. מנגד, הם יפגשו תופעות שזרות לנו מאוד כיום, כמו הקרבת פעוטות לאלים או קבורת תינוקות מתחת לרצפות הבתים ולא בבתי קברות. המבקרים בתערוכה ינועו כל הזמן על הציר שבין המוכר לזר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר