"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"עורו התעוררו": כרזות התגייסות מתקופת היישוב עולות לתצוגה בתל אביב

התערוכה "ארץ יושביה" מציגה כרזות מקוריות שעוצבו בין 1932 ל־1959, לצד עבודת וידאו ארט שחוזרת אל מאבקי המחאה הגדולים בתולדות הארץ. הכרזות, מאוסף ציונות 2000, נושאות סיסמאות התגייסות לצד מוטיבים של מחאה, ומהדהדות סוגיות שנותרו פתוחות עד היום

|עודכן:
0השמעה
אוסף ציונות 2000 , מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000| צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק

התערוכה "ארץ יושביה" מציגה כרזות מקוריות שעוצבו בין 1932 ל־1959, לצד עבודת וידאו ארט שחוזרת אל מאבקי המחאה הגדולים בתולדות הארץ. הכרזות, מאוסף ציונות 2000, נושאות סיסמאות התגייסות לצד מוטיבים של מחאה, ומהדהדות סוגיות שנותרו פתוחות עד היום

תערוכה חדשה בשם "ארץ יושביה", באוצרות יובל סער, תיפתח ב־24 בספטמבר בבית חנה ברודצקי בתל אביב ותציג כרזות מקוריות מתקופת היישוב ומראשית שנות המדינה. המוקדמת שבהן מ־1932 והמאוחרת מ־1959.

הכרזות נלקחו מאוסף ציונות 2000, הכולל למעלה מ־1,000 כרזות ומתווים מקוריים שנוצרו בין שנות ה־20 לשנות ה־80 של המאה הקודמת, ונאספו לאורך השנים בידי היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק. את הכרזות עיצבו כמה מבולטי המעצבים המקומיים, בהם אוטה וליש, האחים שמיר, שמואל כץ ורודי דויטש דיין, שהעניקו ביטוי גרפי למדיום הרעיוני המרכזי של אותם ימים.

אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק
אוסף ציונות 2000 |צילום: מתוך האוסף של היזם החברתי וחתן פרס ישראל רוני דואק

בין הסיסמאות שהודפסו על הכרזות: "עורו התעוררו למלחמת הקודש", "הצטרפי אלינו אחות יקרה", "הגן על מולדתך", "בואי עזרי לניצחון" ו"הגיעה השעה". הן מציגות את דמות "העברי החדש" ומעלות על נס את ההיענות לקריאה להתגייסות ואת הגשמת החזון הציוני.

לצד קריאות ההתגייסות בולט בכרזות מוטיב המחאה, שנוכח בין השאר בדימויים גרפיים מוכרים כמו אגרוף קמוץ מונף. כרזות אלה מבטאות הלכי רוח פוליטיים ואידיאולוגיים ומהדהדות סוגיות שרישומן ניכר עד היום: גיוס חובה ויחסי דת ומדינה, סולידריות כלכלית ולאומית ומאבק על דמותה של הדמוקרטיה.

בתערוכה תוצג גם עבודת הווידאו ארט "ארץ יושביה", החוזרת אל מחאות ומאבקים בולטים בתולדות היישוב והמדינה, מן המאבק בספר הלבן, דרך ואדי סאליב והפנתרים השחורים ועד למחאות סביב יוקר המחיה, חוק השבות ויחסי דת ומדינה. באמצעות חומרי ארכיון נפרש בעבודה פסיפס של חברה רבת קולות, זהויות ומחלוקות, שבה שאלות של שייכות, שוויון וזהות חוזרות ועולות לאורך השנים.

התערוכה תיפתח ב־24 בספטמבר ותינעל ב־4 באוקטובר, בבית חנה ברודצקי, רחוב ברודצקי 17, תל אביב.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר