"אני לא מסוגל ליצור בלי משמעות לחומרים", אומר האמן החברתי אלי גרוס. "החומרים שאני עובד איתם: רתכות, בטון, רסיסי טילים - הם חלק בלתי נפרד מהסיפור שלי".
כבר מגיל צעיר אלי גרוס בלט בבחירות שלו, ובמסלול החיים שהוא יצר לעצמו. הוא נולד במשפחה חרדית עם 17 אחים ואחיות, אבל החליט להתגייס לשירות אזרחי מיוחד בצבא, שאפשר לו לשמור על אורך חייו החרדי ולהתחתן, היחיד במשפחתו שעשה את זה.
לאחר מכן התחיל לעבוד בחברת הייטק ונולדו לו שני ילדים. אחרי שנים בהייטק, המלחמה החזירה אותו לשירות מילואים פעיל בצבא. "7 באוקטובר היה נקודת מפנה גדולה עבורי", הוא מספר, "יצאתי למילואים ועד עכשיו אני במילואים, וזה פינה לי את הזמן גם להתעסק בעוד דברים".
גרוס גדל בבית שבו אמנות כמעט לא נחשבה. "בחברה החרדית זה לא משהו שמתעסקים בו, במקום שגדלתי אומנות נחשבת לדבר שולי, אבל אמא שלי ציירה, למרות שגידלה 17 ילדים", הוא מספר. "גם אני תמיד עסקתי באמנות, אבל זה היה תחביב. היה לי ברור שזה לא ריאלי".
החנוכייה האיראנית
ואז פתאום התגלגל לעברו חפץ ששינה את המסלול שלו לגמרי, "באמצע המלחמה, חבר הביא לי רסיסי טילים שנפלו. הסתכלתי על זה, ואמרתי לעצמי יש פה חומר שאני יכול לעבוד איתו. באמצע המלחמה כשהיו לי הרבה רסיסים וסיפורים, בניתי חנוכייה ענקית מרסיסי טילים מאיראן, לבנון ועזה, ושמתי אותה בכיכר החטופים בת"א. אז הבנתי שאני רוצה לעשות רק אומנות. עזבתי את העבודה ופתחתי את הגלריה".
היום גרוס מקבל את חומרי הגלם מהמשטרה, אחרי בדיקות בטיחות. "אני מכיר את הסיפורים שמאחורי כל רסיס שאני מקבל, ומוודא שהם לא פגעו באנשים. אני לא יכול לעבוד עם חומר שבאמת פגע והרג, אז אני מתעקש שזה יהיה רסיסים שלא פגעו ועשו נזק".
וכיתתו טיליהם לחנוכיות
גרוס אומר שהאמנות שלו שואבת השראה גם מהפסוק במקורות: "וכיתתו חרבותיהם לאתים". הוא מסביר: "הפסוק הזה מדבר על זה, שלוקחים חרב - כלי הנשק, והופכים אותו ליצירת אמנות, וזה מסמל שלום. אני מקווה שהיצירות שלי גם יזמנו את המשמעות הזאת. בסוף אלה חתיכות מתכת שמתעקמות בשמים ומקבלות פתאום צורה מיוחדת שאפשר לעשות ממנה אומנות, במקום מלחמה. זה מדהים בעיניי".
היום גרוס חי בסטודיו שלו ARTillery בדרום ת"א, אבל המסורת, הוא אומר, עדיין חשובה לו: "אני מחובר למסורת, הספקתי להתגרש ולעבור לתל אביב, אבל אני עדיין שומר שבת וכשרות. זה חלק מהזהות שלי ומה שנותן ליצירה משמעות. כשאני מכין חנוכייה או מזוזה מרסיסים, זה לחבר בין הכאב למסורת, בין הרס לבנייה מחודשת".
סדרת הכתבות "חוזרים למקורות" מתעדת צעירים וצעירות שבוחרים לעסוק במקצועות מסורתיים, מלאכות עתיקות או סמלים תרבותיים, ונותנים להם טוויסט עכשווי, יצירתי ומלא השראה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו