חוזרים למקורות: איתמר מגיד נותן חיים חדשים לסמלים עתיקים

כבר מגיל צעיר ידע איתמר מגיד, בן 31 ובוגר שנקר, שהוא רוצה לצייר וליצור. ההיסטוריה המשפחתית הובילה אותו להתבונן אחרת על האמנות ולחפש בה משמעות רחבה יותר. הוא בחר ללמוד תקשורת חזותית בשנקר, תחום ששילב בין האמנותי לדיגיטלי.

נקודת המפנה עבורו קרתה כשנחשף למטבעות ובולים ישנים שהיו בבית שלו. "בשבילי סמלים מספרים מאיפה באנו, ולאן אנחנו הולכים", הוא אומר. הוא עובד בשילוב של טכניקות ידניות ודיגיטליות, ולוקח מקורות עתיקים של סמלים המופיעים על מטבעות מלפני קום המדינה, והופך אותם לאמנות מודרנית.

"אני מחפש להבין מאיפה הדברים באים", הוא אומר. "בשבילי זה גם אישי וגם לאומי- לחזור לשורשים, כדי לדעת לאן אנחנו הולכים".

את ההשראה לכך קיבל אחרי שחזר לקרוא את ספרו של הרצל "אלטנוילנד- ארץ ישנה־חדשה". מבחינתו, זהו מפתח להבנת העשייה שלו. "הרצל עצמו השתמש בסמלים יהודיים עתיקים כדי לדמיין את מדינת היהודים", אומר מגיד. "גם אני מנסה לקחת את העבר, להעניק לו משמעות עדכנית, וליצור המשכיות שתדבר גם להיום".

חלק מסיפור מתמשך

הזווית האישית של מגיד קשורה גם לשורשים המשפחתיים. סבו היה ניצול שואה, והסיפורים תמיד ליוו את הבית. "7 באוקטובר החזיר את השיח הזה בעוצמה", הוא אומר. "זה היה היום הקשה ביותר מאז השואה, והאמנות שלי מנסה לתת לזה ביטוי, לחבר בין הטראומה, הזיכרון, והעתיד שאנחנו רוצים לייצר".

מגיד תמיד רצה לספר סיפורים בעשייה שלה. השם שלו - מגיד, מרגיש מחייב. "המגיד הוא מי שמספר את הסיפור בבית הכנסת", הוא מסכם. "האמנות שלי היא הדרך שלי לספר את הסיפור הישראלי. לחזור למקורות, אבל לא להיתקע בהם, אלא לחדש אותם, כדי שימשיכו לחיות".