מה שהחל כאיסוף שברי מיירטים אחרי הפגזות בצפון, הפך תוך זמן קצר לסדרת אמנות מעוררת עניין בינלאומי. יונתן גל, תושב קיבוץ הגושרים וחובש בכיתת הכוננות של היישוב, לא שיער שהרסיסים שאסף לשם בטיחות יהפכו לחומר הגלם של אחת הסדרות המסקרנות שנולדו מתוך המלחמה.
במהלך שירותו, התרגל גל לצאת לזירה לאחר כל ירי, לאסוף רסיסים ולבדוק אותם. חלקם, אלה שבלטו בצורתם ובחומריותם, עוררו בו השראה. כך נולדה "רסיסים" - סדרה בת שש עבודות שבהן שולבו שברי טילים עם אלמנטים פיוטיים ויזואליים. הסדרה הוצגה לראשונה באירוע מאולתר בשם "ארט גליל" לצד עבודות של האמן מוטי גולן, ובהמשך גם בגלריה "עמיעד" ביפו, בתערוכה שהוקדשה לאומני הגליל העליון במהלך הלחימה.
התגובות לא איחרו לבוא: כתבה שפורסמה על הסדרה הובילה לפניות מהארץ ומהעולם. מחש מתוך שש יצירות נמכרו תוך זמן קצר ואחת נתרמה לקיבוץ הגושרים. אך רגע השיא הגיע דווקא מחוץ לגבולות הארץ, מהודעה בלתי צפויה שהגיעה מסאני סנילביץ', קונסול הכבוד של אלבניה בישראל, שהביע עניין ברכישת שתי עבודות מהסדרה כמתנה לראש ממשלת אלבניה, אדי רמה.
השי לא נבחר במקרה: רמה, ראש הממשלה, היה אמן וצייר בעברו. העבודות שנבחרו - האחת בהשראת "הנסיך הקטן" והשנייה בה שברי מתכת עוטפים עמוד רומי - הוענקו לרמה, וגל מצידו ממתין לשמוע את תגובתו האישית ליצירות.
האפשרות לשיתוף פעולה עתידי בין השניים מרחפת באוויר, ולא מן הנמנע שנראה פרויקט משותף שיחבר בין ציורי הקיר העצומים של גל לבין החזון הצבעוני של רמה, שכראש עיריית טירנה הוביל את "מהפכת הצבע" בעירו.
המרחק בין קיבוץ הגושרים לאלבניה אולי גדול גיאוגרפית, אך קצר כשמדובר בכוחה של אמנות. רסיסי מתכת שאיימו לזרוע הרס הפכו בידיו של גל לנושאי מסר של תקווה, פיוס ויופי, וכעת הם תלויים על קירות במקום ליפול מהשמיים.
יונתן גל: "נשארתי בקיבוץ בזמן המלחמה. הצטרפתי לכיתת הכוננות והיו הרבה רסיסים כאלה ולא מעט נזקים. אני אמן ומסתכל בכל דבר בעין אמנותית. אפילו ברסיסים יצא לי לראות משהו אחר, שהוציא אותם מהקשר. היצירות שלי נשלחו לאלבניה לפני כשבועיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו