דוד טרטקובר ("טרטה"), חתן פרס ישראל לעיצוב לשנת 2002, המעצב הגרפי, האמן והאוצר, והמרצה הבכיר לעיצוב באקדמיה לאמנות בצלאל, הלך לעולמו הלילה, בשנתו, והוא בן 81.
הוא נולד בחיפה וגדל בירושלים ואחרי שסיים את שירותו הצבאי בצנחנים ב־1964 הוא נסע ללמוד ב־London College of Printing במגמת עיצוב. ב־1968, היה בין מקימי הטלוויזיה הישראלית. בהמשך פרש במהרה ועבר לתל אביב, שם היה שותף עם אריק איינשטיין, אורי זוהר ושלום חנוך בחבורת הגר ויצר להם את עטיפות התקליטים הנודעות. זאת לצד על אפיק יצירה נוסף - הוראה ומחקר, שמרכזם התרבות החזותית של מדינת ישראל, כשלימד באקדמיה לאמנות בצלאל. טרטקובר עסק בעיצוב של כרזות, לוגואים, אריזות למוצרים, עטיפות ספרים ותקליטים ועוד.
במסגרת הנימוקים לפרס ישראל שהוענק לו, נאמר שהוא השפיע בעבודתו על תרבות העיצוב הישראלית. בשנת 1978 עיצב את כרזת יום העצמאות "שלום" לשנת ה-30 לעצמאות, ואף עיצב את לוגו "שלום עכשיו", שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון בישראל.
טרטקובר אצר תערוכות רבות סביב נושא התרבות החזותית, בהן גם התערוכה "הרצל בפרופיל: דיוקן בנימין-זאב הרצל באמנות השימושית" במוזיאון תל אביב. חלק מהתערוכות מבוסס על אוספו הפרטי, המונה אלפי כרזות פרסום ותעמולה שנוצרו בישראל מתחילת שנות העשרים, משחקי ילדים, אריזות של מוצרים וארכיונים של יוצרים בתחום הגרפיקה השימושית.בין המחקרים השונים שפרסם היו גם 101 כרטיסי ברכה ל"שנה טובה", מחקר על העיצוב בשנות ה-50 וה-60 (שיצא בספר "איפה היינו ומה עשינו") ועוד.
טרטקובר נחשב לאמן פוליטי שהביא לידי ביטוי את מסרי מחנה השמאל דרך האמנות שלו. הוא עסק גם בפעילות ציבורית, כיהן כיושב ראש "אגודת המעצבים הגרפיים בישראל", כנציג ציבור במליאת רשות השידור וכחבר בוועדה לאמנות פלסטית במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות. הוא הקפיד לבטא את עמדותיו הפוליטיות דרך הכרזות והסטיקרים באמצעות יצירות אישיות-אמנותית, בהן הכרזה שעיצב לאחר לרצח רבין, בה הופיעו דמויותיהם של יצחק רבין ובנימין נתניהו עם הכיתוב "לא נשכח ולא נסלח".
יצירה נוספת היא שער עיתון "העיר" בתקופת מבצע "חומת מגן", בו צועדים חיילי צה"ל על הריסות בית ומסביבם סמלי חילות צה"ל שביניהם גם סמל גולגולת ועצמות. עבודה זו ספגה ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אליקים רובינשטיין, שהזהיר מפני התקרבות לקווים אותם אסור לחצות, וקבע כי עבודתו של טרטקובר "מקוממת ומעוררת שאט נפש".
ביום העצמאות 2002 השתתף בטקס הדלקת משואות אלטרנטיבי של תנועת "יש גבול", והדליק משואה לכבוד "כל הלוחמים על דמותה המוסרית של מדינת ישראל". ב-2009 החל לפרסם בלוג באתר האינטרנט של מפלגת חד"ש וחבר במועצה הציבורית של ארגון בצלם. בשנת 2021 זכה בפרס שולמית אלוני למפעל חיים.
המאייר מישל קישקה סיפר עליו: "הוא היה אחד המורים שלי בבצלאל. בשנת 1978, כשעיצב את הכרזה המצוינת של יום העצמאות, עם המילה שלום על רקע שמים מעוננים, האות ל' הייתה מוזהבת וזה היה שונה מכל הכרזות שנעשו קודם, שהיו תמיד סוג של איור נאיבי. ופתאום הוא בא עם משהו אחר ועם פונט מיוחד שבו השתמש בהמשך לכרזה שלום עכשיו. הוא התמקם כמעצב פוליטי שהשפיע מאוד על פני העיצוב הישראלי, עיצב עטיפות תקליטים בצורה שונה מכל מה שהיה קיים במרחב, והיה מאוד מהפכני. אנחנו התידדנו ושמרנו על קשר לאורך השנים. היתה המון הערכה הדדית בינינו, הצטלבנו בהמון צמתים וארועים, מאוד הערכתי אותו ואת העבודה שעשה, את האספנות שלו של חפצים מתקופת המדינה הצעירה ואת המעורבות הפוליטית שלו. הוא השפיע על דור שלם של סטודנטים בצורה עמוקה, ועל מעצבים שגדלו כתלמידיו".
דוד טרטקובר לא רק תרם לתרבות ולחברה הישראלית. הוא יצר אותן. הוא עיצב אותן. הוא הפך אותן למה שהן. קשה לדמיין את הישראליות בלי מה שטרטקובר יצק לתוכה, יצק מתוכה.
— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) July 29, 2025
גם מי שלא הסכימו עם עמדותיו הנוקבות ידעו היטב שהוא מחובר בכל נימי נפשו למדינה האהובה שלנו, ולא בכדי הוא זכה להערכה…
הנשיא יצחק הרצוג ספד לטרקובר בחשבון ה-X שלו. בין היתר, כתב: "גם מי שלא הסכימו עם עמדותיו הנוקבות ידעו היטב שהוא מחובר בכל נימי נפשו למדינה האהובה שלנו, ולא בכדי הוא זכה להערכה חובקת עולם ובפרסים רבים, בהם פרס ישראל בתחום העיצוב. הוא השאיר אחריו חותם עצום".
פרופסור עדי שטרן, נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים: "דוד טרטקובר היה לטעמי גדול המעצבים הגרפיים בישראל. במידה רבה האב הרוחני שלי, ושל כל כך הרבה יוצרות ויוצרים כאן. גדלתי אצלו בסטודיו. שם עבדתי אחרי תום הלימודים בבצלאל. שני דברים מרכזיים שלמדתי ממנו: האיסוף, השימור של גרפיקה ישראלית, ההגנה על המסורת והמורשת, ההבנה שיש לנו אוצרות תרבות ושחובה להגן עליהם. אצלו למדתי על המקום של עיצוב בשדה התרבות הרחב יותר.
"האקטיביזם, האמונה בכוחו של העיצוב להשפיע. יכולתו להעביר מסר, בבהירות, ישירות, בחוכמה, היתה נדירה. ל״טרטה״, כפי שכונה, היתה היכולת לזקק דימוי, ולהפוך אותו לאגרוף של מחאה. מבחינתי, כל מה שאנחנו עושים היום בבצלאל, בהיבט של קידום החינוך האזרחי והחינוך לחיים משותפים, מבוסס ונוצר לאורם של הערכים שקיבלתי בסטודיו של טרטה. למדתי ממנו על אומץ, תעוזה, ביטוי אישי, אמיתי, ישיר וללא מורא. הוא היה נפיל אמיתי ובמידה רבה נביא. טרטה חזה והבין בדיוק לאן אנחנו הולכים ומה קורה לחברה בישראל כבר לפני שנים".
"שלום עכשיו" נפרדה מטרטקובר, חבר התנועה מיום הקמתה: "האיש שהמציא את 'השלום עכשיו' הלך מאיתנו.
טרטקובר היה שילוב של כשרון ענק ואידיאולוגיה, אייקון של שלום, זכויות אדם וצדק. אמן שמונע מערכים ולא נמנע מהם. עבורו הכל היה פוליטי והערכים הניעו את האמנות שלו. תודה על האומץ. תנוח בשלום".
