"חוזרים למקורות": אומנית הקרמיקה שמחדשת את האמנויות המסורתיות של יהדות אתיופיה

"אימא שלי הייתה אומרת לי - 'רק את מסוגלת לחשוב על זה ככה'. בשבילה הדברים שאני עושה הם לא ממש מסורתיים, אבל בשביל אנשים אחרים שלא מהעדה או צעירים אתיופים, אני עושה רק דברים מסורתיים, ולא מבינים שאני מחדשת דווקא. שאני מנסה לשנות את המוכר".

אנטנש יאלאו נולדה באתיופיה וגדלה בקריית מלאכי, ובשנים האחרונות חזרה אל מלאכות יד שהכירה בילדותה, אבל לא בהכרח ראתה אותן. היא בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל ומגדירה את עצמה אמנית קרמיקה וציירת. העבודות שלה משלבות בין מלאכות מסורתיות שהיו מקובלות בקרב יהודי אתיופיה, לבין אמנות מודרנית ועכשווית שהיא אוהבת ליצור.

העשייה של יאלאו נולדה מתוך זיכרון אישי: בתקופת הקורונה, כשתכננה את פרויקט הגמר בקרמיקה, הבחינה פתאום מחדש במוסב - סל שאמה קלעה ומשמש לאחסון אנג'רה. היא שאלה אותה איך עושים את זה, וכך התחילה שיחה בין הבת לאם, וגם תהליך אמנותי.

החיבור בין קליעת סלים לפיסול בקרמיקה הפך לשפה חדשה ביצירה של יאלאו, "רציתי להנכיח בתוך האמנות העכשווית את הידע של ההורים שלי", היא מספרת, "שאלתי את אימא שלי על הקליעה ואימא שלי הסבירה לי עם איזה צמחים היא הייתה משתמשת באתיופיה וניסיתי למצוא את מה שמתאים לארץ. רציתי משהו מקומי, אז עשיתי עם עלי דקל וגם עם חוטי רפייה שאפשר להשיג במקס סטוק".

"אני פשוט חוקרת תורות וטכניקות", היא ממשיכה, "כל פעם יש עוד ללמוד, גם מהקרמיקה, מהציור, מטכניקות מסורתיות. בכל פעם אני פותחת את הראש עוד יותר".

הלקוחות שלה הם לדבריה אספני אמנות שרוכשים את היצירות הגדולות מצד אחד, ומצד השני גם בני העדה שאוהבים לפעמים לקנות פריט קטן דווקא, "שמזכיר להם משהו, אולי כד קטן שנושא זיכרון שהם יכולים לקחת איתם". בנוסף מוכרת יאלאו גם ציורים. היא מחזיקה כיום סטודיו בקריית מלאכי שבו היא יוצרת את האומנות שלה, ומלמדת סדנאות קרמיקה בת"א תרבות בית פייטולוביץ' של עיריית ת"א-יפו, מקום שמוקדש לתיעוד, מחקר ושימור של התרבות האתיופית בישראל. שם היא מעבירה סדנאות שבהן היא לא רק מלמדת טכניקות מסורתיות, אלא גם מחדשת, מחיה, וממשיכה אותן הלאה.

לפני שנה אימא של אנטנש נפטרה, ומאז היא מקדישה לה את העשייה שלה וממשיכה את דרכה, בסגנון שלה.

"חוזרים למקורות" היא סדרת כתבות שעוקבת אחרי צעירים וצעירות שמחליטים לעסוק במקצועות מסורתיים, מלאכות עתיקות או סמלים תרבותיים - ונותנים להם טוויסט עכשווי, יצירתי ומלא השראה.