רקמה חיה: לירי אלבג כפי שלא ראיתם אותה

משוחררות שבי, משפחות שכולות ורגע פריצת גדר המערכת ב-7 באוקטובר עומדים במרכזה של תערוכת היחיד החדשה של האמנית שרון רמר ביאל. התערוכה, שנושאת את השם "חוט למציאות: רקמת יומן מלחמה כפעולה אוטואתנוגרפית", תיפתח ב-19 בפברואר במכללה האקדמית תל אביב-יפו, במסגרת פתיחת כנס אספנט.

בתערוכה יוצגו סדרת עבודות רקמה שמגיבות לאירועי המלחמה ומציעות פרשנות אישית וקולקטיבית לתיעוד החזותי של התקופה, בהן עבודות המבוססות על דימויים מתועדים של רגעים עוצמתיים מתקופת המלחמה: חיילים בחזית, משפחות שכולות, אזרחים במקלטים, דימויים של לירי אלבג יחד עם הוריה ברעים, הוריו של הירש גולדברג פולין ז"ל, רגע פריצת גדר המערכת ב-7 באוקטובר ועוד.

את הדימויים מתקשורת ההמונים, מדפיסה רמר ביאל, מקמטת אותם שוב ושוב – פעולה המסמלת את המתח שבין הצורך לעבד את האירועים לבין הרצון להתרחק מהם – ולאחר מכן פותחת את הדף המקומט ורוקמת בו חוט שחור.

רמר ביאל, היא ד"ר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה העוסקת בחקר זקנה ומשפחה וייצוגיהם בתקשורת ובאמנות. היא משמשת מ"מ ראשת התוכנית לתואר שני בלימודי משפחה במכללה האקדמית תל-אביב יפו ולצד זאת יוצרת כאמנית רב תחומית במגוון סוגות, חומרים וטכניקות (רקמה, ליבוד, סריגה, הדפס, קולאז', מגזרות נייר, צילום ושירה).

יצירותיה הוצגו בתערוכות יחיד "התקמטות", "העצמי כאתר בנייה" ותערוכות קבוצתיות. שיריה התפרסמו באנתולוגיות וכתבי עת של שירה וספר הביכורים שלה, "הם קוראים לי עובדת זרה" (עורך דורי מנור, הוצאת קתרזיס), ראה אור בשנת 2023.

האוצרת חנה רוטשילד, אמנית בינלאומית ומטפלת בטראומה, מתמחה במחקר הקשר בין אמנות וזיכרון קולקטיבי. התערוכה תיפתח במסגרת כנס אספנט ישראל ה-14 שמתקיים השנה במכללה האקדמית תל אביב יפו ויתמקד בהשלכות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה על המדיניות החברתית בישראל תחת הכותרת: "מה שהיה הוא (לא) שיהיה? מדיניות חברתית בעיתות חירום ומלחמה".