אמה של החטופה רומי גונן: "הכיוון שהיא תלך אליו הוא כיוון של אור"

הגיבורות הלאומיות שנולדו מתוך האסון הקשה של 7 באוקטובר מקבלות כעת במה חדשה בתערוכת צילומים בשם "בעיניה" שנפתחה אמש (שבת) ומוצגת בהיכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון בתמיכתה של עיריית ראשון לציון.

בתערוכה21 תמונות של נשים שצילמה שרון בק, המלוות בטקסט שכתבה אילנה קליין. התערוכה כבר הוצגה בבית הכנסת Notre-Dame de Nazareth בפריז בנוכחות הרב הראשי של פריז רבי חיים תורג'מן והאימאם מוחמד מהדיזדה, מנהל אירופה של מועצת האימאמים העולמית- וכעת הגיעה לישראל.

"התמונות צולמו בידיעה שיש סיפור מאחוריהן. הושקעה מחשבה רבה בבימוי של כל תמונה, וכל מצולמת צולמה כך בשל הסיפור הייחודי שלה", מסבירה שרון בק - צלמת התערוכה, כשאילנה קליין מוסיפה: "כאשר הדוקומנטריים או הדיווחים בחדשות אינם מצליחים לשקף את הסיפור, הליריקה והצילום מתאחדים כדי להראות את המציאות מזווית אחרת".

בין הנשים שצולמו בתערוכה נמצאת גם מירב לשם גונן, אמה של רומי שעודנה מוחזקת בשבי חמאס, שאומרת היום: "יש רגעים שהתחושה היא שהיקום צריך קצת עזרה וכיוון. הוא צריך שנעצור רגע ונקשיב לבטן ולתחושות, נחווה את הלידה מחדש שלנו ונבחר את הדרך שנכון לנו ללכת בה. רומי שלי היא ילדה של אור, כמו ארבעת אחיה. הכיוון שהיא תלך אליו הוא כיוון של אור חזק וטוב - וזה האור שהייתי רוצה שכולנו נפיץ. נשמור על האור החזק, על אהבת האדם וקדושת החיים ונחזק את הביחד הקהילתי שלנו. זה העם שלנו. אלו האחים והאחיות שלנו שזקוקים להתגייסות ולהתאגדות שלנו. בואו נחזיר אותם. ביחד".

גם שרון אשל, אמה של סמל רוני אשל ז"ל, שמצולמת בתערוכה, משתפת: "באותו יום שרוני נפלה, אני מתתי יחד עם הילדה שלי. חזרתי לחיים, שונה ואחרת. כבר אין בי שמחת חיים, אין בי תשוקה ותאווה, אין בי רצון לחיות את החיים שהיו. יש רק אפלה, צער וגעגוע. זה מה שרואים בתמונה; אפלה, צער וגעגוע של אמא לילדה שלה".

מישל רוקביצין, הפצועה הקשה ביותר ששרדה את בוקר 7 באוקטובר, גם היא מצולמת בתערוכה, מספרת: "התחושות שהתמונה שלי בתערוכה מעבירה היא שמחה שמהולה בכאב ועצב על רקע המלחמה".