לאחר ששוחררה משבי חמאס: תערוכה של הצלמת יוכבד ליפשיץ מקיבוץ ניר עוז

ב-7 באוקטובר נחטפה יוכבד ליפשיץ מביתה יחד עם בעלה עודד. 17 ימים לאחר מכן היא שוחררה, בעוד שבעלה עדיין מוחזק בשבי חמאס בעזה. בית המשפחה נשרף, ואיתו גם המצלמה של יוכבד וארכיון הצילומים שלה, בהם גם צילומי המחאה נגד מלחמת לבנון הראשונה שצילמה. הצילומים שוחזרו באדיבות ארכיון יד יערי בגבעת חביבה, ויוצגו במוז"א, מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב בתערוכה "יוכבד ליפשיץ, צלמת - רגעים ששרדו" שתיפתח ב-25 בספטמבר.

עוד בתערוכה: תמונות מחיי קיבוץ ניר עוז, שנשמרו אצל הבת, האמנית שרון ליפשיץ, בביתה בלונדון, והסרט "הקו והמעגל" משנת 2009 שיוקרן בתערוכה בו משוחחת בתה של יוכבד, שרון, עם אמה במעבדת הצילום. בעודן מדפיסות תמונות, הן מדברות על החיים, על צילום ועל חיי הקיבוץ.

יוכבד ליפשיץ נולדה ב-1938 בתל אביב למשפחה דתית שעלתה לארץ מפולין ב־1933. היא החלה לעסוק בצילום בגיל 16. בשנת 1957 עברה לקיבוץ ניר עוז, שם החלה לצלם משפחות, אירועים ורגעי יומיום בחצר המשק. ב-1983 החלה ללמוד צילום בבית הספר קמרה אובסקורה בתל אביב. ליפשיץ הקימה את מגמת הצילום בבית הספר התיכון מעלה הבשור ולימדה שם עד 2009.

התערוכה מוצגת בשיתוף מטה משפחות החטופים והנעדרים ומוקדשת לזכרם של הקורבנות הרבים מקיבוץ ניר עוז שנרצחו ב-7 באוקטובר.

"עבודת חיי הלכה. צילמתי כל כך הרבה שנים והכל, כולל הנגטיבים, נשרף. מהו צילום שנשרף? מחיקת העבר. העבר שלי שהונצח נמחק. צילום זה בעצם כתיבה של היסטוריה, העברת מידע וידע. הרצון להביע את עצמי תמיד היה בצילום. מדובר בדרך להתעמת עם העבר בהווה, והיום אין לי אותו. אני מודה על כל צילום שחזר, אף שמה שנותר הוא פסיק לעומת מה שנשרף. לצלמים צעירים אני אומרת: תדאגו לגיבוי, שלא יילך לאבדון.

"קשה להמשיך לחיות בזמן שעודד והחטופים האחרים עדיין שם. בוודאי שקשה לחשוב ולדבר על אמנות. אבל המשפחה מחזיקה אותי וגם הרצון שעודד יחזור", אומרת ליפשיץ.