"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחשבות על הגירה והחברה הישראלית השסועה: החיים בעורף בזמן מלחמה

תערוכה חדשה בשם "בו בזמן" מנסה להפנות זרקור לאירועי השעה כפי שהם משתקפים בעבודות בוגרי ובוגרות בצלאל • היצירות מציעות דרכים לחשוב ולהבין את העת הזו, להציע נחמה ותקווה, ולהעלות שאלות בדבר תפקידה של האמנות בזמנים כה קשים

,עודכן
0השמעה
Patch לצמצום צלקות פצעי ירי. צילום: מיכל הרכבי

עולם האמנותמגיב למלחמה ולחברה הישראלית המדממת. כעת תערוכה חדשה בשם "בו בזמן", באוצרותם של פרופ' עדי שטרן, נשיא בצלאל, ואילנית קונופני, ראש תחום אוצרות בתוכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות, תנסה להפנות זרקור לאירועי השעה, כפי שהם משתקפים בעבודות בוגרי ובוגרות בצלאל לשנת 2024. מדובר ביצירות שנוגעות במלחמה, ביקום המקביל המתקיים בעורף, בחברה הישראלית השסועה, בגולה היהודית, במחשבות על הגירה, ובניסיונות לתקן ולרפא.

ישראמוג'י,צילום: הדר מייני ודניאלה פרידמן

בתערוכה מציגים עבודות של בוגרים ובוגרות ממגמות שונות בבצלאל, המציעות דרכים לחשוב ולהבין את העת הזו, להציע נחמה ותקווה, ולהעלות שאלות בדבר תפקידה של האמנות בעת מלחמה.

דרך ארץ,צילום: סער פרטוש

"אנו חיים פה ושם, מנסים לנשום ביקום מקביל, סופרים את הימים, סופרים את מניין ההרוגים, את החטופים, החיים, המתים, הפצועים, המפונים, המתנדבים, המפגינים, ההריסות, הדונמים שנכחדו בשריפות, החפים מפשע שנפגעו, יהודים, ערבים, בני אדם, המחירים הנוראיים שמשולמים, הסבל והאובדן, כאן במרחב המדמם שלנו. אנו מחפשים דרכים להבין; להבין את האסון, את מצבנו. נאחזים בשברים צפים, טובעים בים המספרים, נסחפים לסטטיסטיקות, נואשים לפענח, לקלוט, להפנים.

שגרת חירום (תרגול יוגה בעזה),צילום: פיטר לווין

"בה בעת אנחנו מנסים לנהל שגרה. צירי הזמן מקבילים ומצטלבים, נעים בקצב משתנה, מתפתלים ונשזרים זה בזה. נמתחים, קופאים ונעצרים. בו בזמן", כך לפי האוצרים.

מסיבה,צילום: נועה פרדו

בין האמנים המשתתפים: יסף אוחנה, ליאור אלבז, נבו אלמוג, אליה בלוך, נפתלי היילברון, מיכל הרכבי, כרמל הררי, ליאור ויגדרזון, מיכאלה ויינפלד פליישמן, תומר חדד, פיטר לוין, הדר מיניי, אלומה פישמן, נועה פרדו, דניאלה פרידמן, סער פרטוש, סיון רחמים, עלמה קלמס, גילי שקלאר ונריה ששון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר