"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איתותים: עבודת הווידאו ששולחת אותות מצוקה למען השבת החטופים

כלת פרס ישראל, מיכל רובנר, מציגה את עבודתה החדשה "איתותים" בקמפוס בצלאל בירושלים • העבודה תוקרן אל תוך הלילה כשאותות המצוקה מתחזקים

,עודכן
0השמעה
איתותים. צילום: ענבר זק

עבודתה של האמניתמיכל רובנר"איתותים", מוצגת במסגרת מיצב וידאו בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים הכולל עשרות מסכים הפונים לכיכר העירונית הסמוכה לקמפוס ועליהם מוצגים פניהם של החטופים והחטופות.

בעבודה "איתותים" שורות של דמויות אנושיות על גבול ההפשטה, המזוהות עם גוף יצירתה, ממלאות את המסכים, מנופפות ומסמנות סימנים בידיהן ובגופן, כשאור אדום מהבהב מתוכן.

סימנים של מצוקה. איתותים,צילום: ענבר זק

עבודותיה של רובנר נוגעות בעומק החוויה האנושית ובהיסטוריה המקומית. יצירתה חוצה גבולות של זהות, זמן ומקום ועוסקת בשבריריות שבקיום האנושי. לשכבות המתקיימות בעבודתה נוספת עכשיו שכבה המהדהדת בכאב את אירועי 7 באוקטובר, ומשבר החטופים והחטופות.

איתותים / עבודה של מיכל רובנר

"תנועות הידיים האלה הן קוד אוניברסלי של קריאה לעזרה, איתות מצוקה. שימו לב! אני כאן, תראו אותי, אל תשכחו אותי! הצבע האדום קשור לחום הגוף, לפעימות הלב. זהו צבע של דחיפות, סכנה, נורות שדולקות במצבי חירום, איתותי אזעקה. העבודה תוקרן אל תוך הלילה כשאותות המצוקה מתחזקים", אומרת רובנר.

יוזמה זו היא חלק ממערך יוזמות שקידמה בצלאל עם פרוץ המלחמה למען השבת החטופים, משפחות העוטף והחיילים שבחזית.

אוצרת המיצב: שרון בלבן, אמנית וידאו ומרצה בכירה בבצלאל; בשיתוף מתנדבים ומתנדבות מהמחלקה לאמנויות המסך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר