12 שעות בחדר לידה וזירוז: אנה ארונוב חושפת איך ילדה
בפוסט ארוך שהעלתה לאינסטגרם מתארת הרקדנית ואשת הטלוויזיה לפרטי פרטים את מהלך הלידה של אדם, בנה הבכור, לפני כשבועיים
שבועיים לאחר שילדה את בנה הבכור אדם, העלתה אנה ארונוב פוסט ארוך לאינסטגרם שבו היא מספרת בפירוט על חוויית הלידה שלה שארכה 12 שעות, על הצירים החזקים, על הזירוז שקיבלה ומסכמת הכל כ"חוויה עוצמתית".
"ילדתי. זה בגדול הסיפור", כתבה ארונוב בת ה־39, "איך ילדתי?! בשבוע 40 פלוס 2 החליטו הרופאים לזרז אותי. סוכרת הריון, גיל, מוניטור, הכל ביחד. המלצה רפואית היתה לזירוז. אני לא מתווכחת עם הרופאים... נכון, בפנטזיה אני יולדת טבעי, אבל יש מציאות והייתי מוכנה מראש לכל תסריט ולא התנגדתי לכלום. 24 שעות הייתי מאושפזת בטרום לידה. לקראת הערב התחילו כאבים מאוד חלשים באיזור הגב התחתון. ביקשתי שישימו לי מוניטור שנראה את התדירות ואיך אדם מגיב לצירים.
"פתאום ברגע אחד אני מרגישה שיורדים לי המים. בינינו, הייתי בלחץ שלא אזהה את זה. שאפספס ירידת מים, אולי זה לא יהיה משמעותי או מורגש. אבל אי אפשר לפספס את זה. כשירדו לי המים לא נשאר שום ספק. פתאום הכל התחיל לקרות ומהר. מים, רופא, בדיקה... מעבירים אותי למיטה, מהר חדר לידה, חייבים זירוז, עירוי, פיטוצין.
View this post on Instagram
"נכנסתי לזון. ציר, עוד ציר, ציר יותר חזק. אני על הרגליים, ככה נוח לי, נשימות, שאיפה ארוכה, נשיפה לתוך הכאב, מוזיקה נעימה בחדר, לאט, תוך כדי תנועות מעגליות באגן שממש נעימות לי. כל ציר אייל מוכן עם שמן שקדים ועושה עיסוי בגב התחתון. כל ציר. אחרי קצת זמן שאלתי את אייל אם עברה כבר שעה שאנחנו פה, הוא הסתכל על השעון ואמר שעברו כבר שלוש וחצי שעות. הזמן עובר בדקה. ארבע וחצי שעות של צירים חזקים. זה יישמע מוזר, אבל נהניתי מזה. לפחות חצי מהזמן, היה משהו עוצמתי בכאב הזה, כאב טוב כזה, מחזק".
ארונוב מספרת שבשלב הזה התחילה להרגיש עייפה, כיוון שלא ישנה במשך לילה שלם: "הכאב מתחיל להתיש, אני לגמרי מתמודדת עם הכאבים אבל לא עם העייפות. הרגליים קצת רועדות, אני עומדת כל הזמן. מיילדת אומרת לי שחייבים להתקדם כי אין לי פתיחה כמעט בכלל. אפידורל. מנוחה. קצת מנוחה. אני חייבת לנוח כי הלידה עוד לפניי ואני באפיסת כוחות.
"לא יודעת כמה זמן נחתי. פתאום פתיחה 8.5, לחץ חזק באגן. צירים מורגשים שוב. אני נושמת חזק, משמיעה קולות מוזרים שממש עוזרים לי. לא מוסיפה אפידורל, רוצה להרגיש הכל. רוצה להיות אקטיבית בלידה. שוב לא יודעת כמה זמן עבר. המיילדת אומרת לי ללחוץ. שוק! אני מסתכלת על אייל, הוא עליי, שנינו לא ציפינו שזה הגיע, שזה הגיע ממש עכשיו. לחיצות. 30-25 דקות אדם על הבטן שלי. חם, נעים, יפה, שלנו".
ארונוב מסכמת: "12 שעות בחדר לידה עברו מהר. בתחושתי היתה לידה מדהימה. הרגשתי הכל בעוצמות. חוויה מדהימה. גם עבורי וגם עבור אייל שממש היה שם כל שנייה וכל נשימה. כעבור שבועיים אני מבינה איך נשים שוכחות הכל. לידה זאת חוויה עוצמתית, חיובית, חזקה ומאוד זוגית בעיניי. ומשם הכל התחיל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו