יעל בר זוהר, שהצטרפה השנה יחד עם בעלה גיא זו-ארץ אל משפחת השכול הגדולה, הכניסה אמש (שלישי) את העוקבים אחרי תכניה באינסטגרם אל נבכי ליבה וסיפרה בצער רב על חוויית יום הזיכרון בצל האובדן הפרטי. בטקסטים שכתבה בימים הטעונים והמורכבים בפתחו של יום הזיכרון ולאחר מכן ביום העצמאות, היא ביקשה לבטא את תחושותיה נוכח המציאות החדשה אליה נקלעה משפחתה שאיבדה את אחיינו של בעלה גיא זו-ארץ, עילי ברעם ז"ל, שנרצח ב-7 באוקטובר על ידי מחבלי חמאס כשבילה במסיבת הטבע בסמוך לקיבוץ רעים.
יעל בר זוהר מתפרקת (ארכיון)
"אתמול היה יום הזיכרון הראשון שלנו כמשפחה שכולה", כתבה בר זוהר. "אפילו לא תכננו מראש לעלות לקבר. לראות את כמויות הצועדים לבתי הקברות, את מאות המכוניות שחונות בצידי הדרך, היה מחזה שכואב לך בנשמה. מבינה את הקושי והמעבר הבלתי אפשרי של זיכרון ועצמאות. כל מה שרציתי זה שהיום הזה ייגמר. הייתה לי הקלה שאנחנו ביום שאחרי", שיתפה. בהמשך עדכנה בניסיונותיה להרים ראש. "אז הבוקר בתקווה שמשהו ישתנה לטובה, שיחזירו את החטופים הביתה. לוקחת אוויר ומתחילה יום חדש".
בערב יום הזיכרון פרסמה בר זוהר סרטון קצר של עילי, אליו צירפה מילים שביטאו את הכאב העמוק בחסרונו. "עילי שלי, מלאך שלנו. כמה מתגעגעים אליך. הלב כואב ושורף ואנחנו עדיין לא מאמינים שאתה לא חוזר. מתפללת בכל מאודי שיש מקום כזה שנקרא 'גן עדן' כמו שאמרת. אם יש אז הוא בטוח שמור למלאכים כמוך. ולמלאכים רבים שנקטפו מוקדם מדי. אולי אתה ידעת משהו לפנינו שאנחנו לא יודעים?
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"עילי, אם יש גן עדן, בבקשה תשלח לנו סימנים. לפעמים אני רואה פרפר ומרגישה שזה אתה. בבקשה בוא יותר. אתה חי בתוכנו לנצח. אוהבת אותך כל כך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו