"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יהודית באומן בראיון ל"ישראל היום": "אני נמנעת מלהתקרב לביה"ח, מפחדת שהם ירדימו אותי"

אחרי ששיתפה במצב הבריאותי שמתדרדר, באומן אומרת: "אני חייבת לקחת את עצמי בידיים" • בראיון היא מספרת על הטראומה מביה"ח שבו נקבע מותה של בתה קארין ז"ל ("אני פוחדת להגיע לשם"), על הפניה המפתיעה שקיבלה מגורמים ממשלתיים ("מקווה שאמצא את הכוחות לעשות את זה") ועל בן הזוג שימי תבורי ("הוא גמור מהמצב שלי")

,עודכן
0השמעה
קארין ויהודית באומן. צילום: מתוך אינסטגרם

בפוסט שפרסמה בחשבונה בפייסבוקשיתפה יהודית באומן במצבה הבריאותי המתדרדרכשסיפרה לגולשים על אי ספיקת הלב והריאות הבצקתיות שמהם היא סובלת. בראיון ל"ישראל היום" היא משתפת בהתמודדות עם המוות של בתה קארין ז"ל ועל הטראומה הגדולה שמלווה אותה.

שימי תבורי, יהודית וקארין באומן בכנסת (ארכיון)

"מאוד שקעתי אחרי המוות של קארין. זה השפיע על כולנו ברמות של חוסר אמון בכל מערכת הבריאות, זה הרג אותנו לגמרי", היא אומרת. "מה גם שאני מבקרת פעמיים בשבוע בקברה של קארין, ואני לא משלימה עם זה. אם קארין הייתה מתה בנסיבות טבעיות, אז היה לי קל יותר. זה קשה מאוד כי אני יודעת מה היה שם. אני עוברת את היום-יום כשאני לא יודעת לאן להסתכל. אני חיה בבית שחיינו בו שתינו יחד. אני לא יכולה להשלים עם זה. ביקשתי מהבת שלי אורלי לקנות לי חלקה ליד קארין. אני רוצה להיקבר לצדה".

אחרי ששיתפה בפוסט על מצבה הבריאותי, באומן מספרת כי: "יש לי בצקתיות בריאות אבל זה לא מסכן חיים. אני מטופלת. העניין הוא שצץ לי משהו חדש, הפחד להגיע לאיכילוב. הייתי מטופלת שם הרבה מאוד שנים, ואם אני לא אחזור לטפל בעצמי זה יחמיר מאוד. גם ביחס לאי ספיקת הלב - במצב שלי, אחרי שעברתי כזאת טראומה, הכל מתגבר ומחמיר. אני לא אדם שמטפל בעצמו ואני חייבת לקחת את עצמי בידיים".

על ההתמודדות של בן הזוג שימי תבורי באומן אומרת: "שימי גמור מהמצב הבריאותי שלי. הוא מאוד חרד. הוא רוצה להוציא אותי, הוא רוצה להתחיל לטפל בי, אבל אני נמנעת מלהתקרב לאיכילוב. הם הרדימו את קארין, אני מפחדת שגם אותי הם ירדימו".

במה את מוצאת בכל זאת נחמה?
"הנחמה היחידה שיש לי אלה הילדים והנכדים. הנה אורלי נחתה, היא הרגישה שאימא חולה, עזבה את הכל ובאה לפה. הנחמה היא במה שנשאר לי. נשאר לי המון, מעבר למצופה, אבל בכל זאת אף אחד לא יכול להיות במקום שאני וקארין היינו בו. הייתי המטפלת שלה, לא עזבתי אותה לרגע, חייתי בשבילה. בזמן הזה די התרחקתי מהילדים האחרים, כשבעצם גם להם הייתה זכות שאימא תהיה לידם".

שימי תבורי, קארין באומן ויהודית באומן,צילום: אפרת אשל

בהמשך באומן אומרת כי היא קיבלה פניות ממשרד הבריאות בבקשה שהיא תרצה על סיפור החיים שלה. "פנו אליי מהמשרד ומכל מני מקומות נוספים. אני מקווה שאבריא ושאהיה חזקה מספיק כדי לתת את ההרצאה הזו ולחלוק מהניסיון שצברתי. כמו כן, אני כותבת ספר שאני מסיימת אותו בצער רב מאוד. הוא התחיל כציפייה לנס, זו הייתה התקווה היחידה שלי בחיים - להחיות את קארין, לחתן אותה ולראות איך היא מקימה משפחה - אבל זה נגמר באופן הכי רע שהיה יכול להיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר