"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיכל אנסקי על השיתוק בפניה: "אני מפסיקה לחלום על מכונות זמן ותרופות פלא"

שופטת "מאסטר שף" העלתה פוסט מנבכי לבה שבו סיפרה על ההתמודדות הקשה שלה עם השיתוק הפתאומי שבו לקתה לפני יותר משלוש שנים

,עודכן
0השמעה
תסתפק בשלוש הבנות. מיכל אנסקי, צילום: שי פרנקו

מיכל אנסקיסיפרה אמש (רביעי) בפוסט שהעלתה לרשת החברתית אינסטגרם על מחול השדים המתחולל במוחה מאז הובחנה בשיתוק ע"ש בל באביב של שנת 2019 ואיבדה את השליטה על השרירים בחצי מפניה. בטקסט חשוף, היא דיברה על המצב הנפשי הקשה והממושך שבו הייתה נתונה בעקבות המחלה, ועל העידוד והחיזוק שקיבלה מקרוביה, שעמד בניגוד מוחלט לקולות הפנימיים שלה על בגידת הגוף. לקראת סוף דבריה חלקה בתובנות חשובות שאליהן הגיעה.

"זה לא החיוך שלי, החיוך הזה עקום ומכוער. כל מה שאנשים רואים כשהם מסתכלים עליי זה את האי סימטריה שהותיר השיתוק", שיתפה אנסקי בתחילת דבריה במחשבותיה שלא נתנו לה מנוח במשך תקופה ארוכה מאוד. "כל המשפטים האלה היו כמו שלטי ניאון מהבהבים אצלי בתודעה. אפס שליטה על הביקורת העצמית", העידה.

View this post on Instagram

A post shared by Michal Ansky (@michalansky)

"המשכתי קדימה בעשיה והגשמה ובחרתי להאמין לרופאים והמטפלים שהבטיחו שזה יעבור כלא היה", שיתפה בתקווה שננטעה בה. "לא הבנתי בשנתיים הראשונות שמדובר בפוסט טראומה. האבחון הגיע, ואיתו ההבנה שהשיתוק שחטפתי והטיפולים שלא עזרו היו אירוע של טראומה מתמשכת. מה שפירשתי כחוסר איזון הורמונלי, התברר כמחלה של הנפש", חלקה. "הקולות בחוץ 'איזה שטויות, תראי איך את נראית שבועיים אחרי לידה', 'אף אחד לא מסתכל על השפתיים', 'מה את מתבאסת מהשטות הזאת', ציטטה. "ובתוכי הכול מצטמצם לכדי בגידה אלימה מאוד של הגוף. מדובר בשיתוק, והוא נמצא ושום דבר לא באמת מצליח לרפא אותו עד הסוף. בארץ לא יודעים כמעט כלום על המחלה הכרונית ממנה אני סובלת".

לקראת סוף דבריה שיתפה, כאמור, במסקנות שאליהן הגיעה. "אז הבנתי. הבנתי שמה שאני צריכה לרפא זה לא את החיוך, אלא את הראש. ובחרתי לשים לסחרחרה הזאת סוף. כל כך הרבה דברים טובים קרו בעקבות השיתוק. יש לי אהבה עצומה. אני עובדת על לאהוב את מה שהתעקם, אני היא זו. ואני ממש אחלה. מי שהייתי כבר לא כאן, ואני מפסיקה לחלום על מכונות זמן ועל תרופות פלא. אני לא 'איך שאני נראית'. אתם כבר קיבלתם אותי ככה", פנתה לקהל, "עכשיו רק נותר גם לי לקבל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר