שישי שלה: אסתי זקהיים מברכת את השבת

ספרי על ההכנות שלך לשבת

"ההכנות מתחילות כבר בחמישי בלילה, כשאני חוזרת מהצגה או מסדנה ומבשלת עד שלוש לפנות בוקר את כל מה שמצריך בישול ארוך כמו גולש, צלי ורטבים. בשישי, בחלק הראשון של היום, אני מקדישה את הזמן לעצמי, לפגישה עם חברות וחברים לקפה, להצגה או לסרט, או שאני משתתפת בחזרות. בקיץ השבתות נכנסות מאוחר, ויש לי הרבה זמן לשבת בגינה השכונתית ולצפות בשקיעה או סתם בסדרה טובה. בארוחת השבת אני לרוב מארחת את אמא שלי, ורדה, שחגגה 89, וגם חברים".

יכולה לשתף עוד בבישולים?

"אני אוהבת קיצורי דרך. למשל, במקום לקלף 10 בצלים, לחתוך ולבכות, אני קונה שקית בצל קפוא ומטגנת אותו. על שולחן השבת שלי אפשר למצוא מנות בשר, מנות טופו טבעוניות, תפוחי אדמה וכרובית בתנור. את רוב הבישולים אני מכינה, והם כמובן מתחממים על הפלטה בשבת. אלחנדרו, בן זוגי, מכין מרק עוף, סלט ירקות ובחורף - את הצ'ולנט".

בעלך הוא אדם דתי ואת מבית חילוני. איך זה עובד?

"לגור עם שומר שבת זו התפשרות אינסופית. 'ואהבת לרעך כמוך', הלכה למעשה. לטיולים משפחתיים הוא לא יכול לצאת, אז מצאתי את עצמי הרבה פעמים אורזת את הילדים ומצטרפת לטיולי משפחות של חברים. בנוסף, אני גם הנהגת התורנית של הילדים, זו שמחזירה אותם בשישי בלילה ממסיבות וממפגשים. מצד שני, אני גם נהנית מיתרונות השבת שלו, כי בדרך כלל אני לא מופיעה בשבת ומקבלת מעין 'חופשה כפויה' - וטוב שכך".

את מי היית רוצה לארח בשבת?

"הייתי פותחת שולחן גדול ומזמינה את 'המתים שלי'. לפעמים אני מדמיינת מה היה אילו אחי דניאל ז"ל היה בחיים, או אם אבא שלי, שניאור ז"ל, היה רואה את הילדים שלי: אוריאל (23) והתאומות תמרה ונעמה (16 וחצי). בטח היינו רבים על כדורגל ופוליטיקה ומתמוגגים אלה מאלה".

יש לך זיכרון ילדות מיוחד מסופי השבוע?

"היינו משפחה חמה ומאוחדת. בשישי בצהריים אמא היתה מכינה ערימת שניצלים, מביאה מהשוק חומוס ופיתות ושורפת חצילים לסלט טחינה. אחר כך היינו נוסעים לדודה חנה ביד אליהו, או כמו שהיא היתה אומרת 'יד אליָיְקֶ'ה', והיא היתה מכינה בלינצ'סים. מכיוון שרק אני לא אהבתי צימוקים, היא היתה מכינה לי כמה ללא צימוקים. היא ראתה אותי, הקטנה שבאחים, ודאגה לי. בשבתות היינו עושים סיור עם אבא שלי בנמל יפו, והוא היה מראה לנו מאיפה הוא ואחיו התאום, גרישה, הגיעו לארץ בלי כלום".