הש"ג של חברות הבניה

בשיתוף יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל

תוכן בשיתוף מסחרי

לאחרונה נחשפתי לתופעה חמורה ופלילית. בניגוד לחוק ולהסכם הקיבוצי, חברות בניה כופות על מנהלי העבודה לחתום על חוזה אישי (הסכם אישי), במקביל להשתייכותם להסכם הקיבוצי, שיש בו סתירות מהותיות לקבוע בחוק ובהסכם הענפי עליו חתומים ארגון המעסיקים והסתדרות עובדי הבניין ועל הסכם זה חל צו הרחבה.

בין היתר כתוב באותו הסכם אישי שנכפה עליהם לחתום, הגדלת שעות העבודה מעבר לשעות העבודה הקבועות בהסכם ובחוק, אחריות כוללת על כל מה שקורה באתר הבניה, כולל אחריות על ספקים וכלל העובדים.

חברות הבניה מצאו שעיר לעזאזל, ממש כך. מנהל עבודה לא יכול להתפנות אפילו לדקה אחת, כי אתר בניה לא יכול להיות פתוח ללא מנהל עבודה. ומה קורה אם מנהל העבודה חולה? או שהוא צריך להגיע לאירוע משפחתי? או חלילה להלוויה? מבחינת חברות הבניה "זו בעיה שלו", והאחריות היא עליו, גם אם חלילה קורה אסון באתר הבניה.

לא ברור לי מי היועץ המשפטי של אותן חברות בניה שמחתימות את מנהלי העבודה על הסכם כזה. הרי עובד לא יכול לוותר על הזכויות הניתנות לו בחוק או בהסכם. החברות אף מתנות את העסקתו של מנהל העבודה בחתימה על הסכם אישי אשר נוגד את ההסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה. באיזה זכות חברות בניה רוצות להכשיל מנהל עבודה, שבעצם חתימתו על חוזה אישי מבטל את הזכויות המופיעות לו בהסכם הקיבוצי וצו ההרחבה? באיזו זכות מנצלים את מצוקתו לפרנסה ואת הצורך שלו לפרנס את משפחתו בכבוד?

חברות הבניה יודעות את זה, אך משום מה החברות עושות את הפעולה הזדונית הזו, ומעמידות את מנהלי העבודה במצב בלתי אפשרי.

מנהלי העבודה בענף הבניין זה התפקיד הרגיש והחשוב ביותר בתחום. ללא מנהל עבודה, לא ניתן לפתוח את אתר בניה. החוק כיום קובע אחריות מלאה לכל הקורה באתר הבניה על מנהל העבודה. אך בניגוד לגודל האחריות, חסרים לשוק הבניה בישראל אלפי מנהלי עבודה, וזה לא במקרה. למרות השכר הגבוה, התפקיד הפך לבלתי אפשרי. כל תאונת עבודה גוררת את מנהל העבודה לחקירה פלילית, והאחריות שלו עלולה להסתיים בעונש כבד.

המציאות של מנהלי העבודה פשוט לא ניתנת לפתרון, אלא אם יהיה שינוי בחוק שיעשה חלוקת אחריות חדשה על כל בעלי תפקידים באתרי הבניה לרבות יזם, קבלן, פרוייקטור, מנהל בטיחות ועוד. לא ניתן להמשיך במצב הקיים, בו מנהל עבודה אחראי על מאות עובדים, על קליטתם ועל הפיקוח עליהם בכל הקשור לבטיחות בעבודה, ספקים, מיכון כבד ועוד. מנהל העבודה גם אחראי על כל הכלים באתר לבות מנופים, משאבות מקדחות וכד', הגדרות ובעצם כל דבר, ולו הקטן ביותר, שקורה בתחום אתר הבניה - וזאת בנוסף לכל המטלות שעליו לעמוד בהם. אני מגדיר את מנהל העבודה כ"סופרמן", כל-יכול - מצאו בן אדם שניתן ל"הפיל" עליו הכל.

בכוונתי לפעול בהקדם לשינוי חקיקה, כך שמנהלי העבודה לא ישארו לבד במערכה הקשה הזו. לא ניתן למנהלי העבודה לעמוד לבד מול אי הסדר והקטסטרופה שמתרחשת באתרי הבניה.

למנהלי העבודה שפנו אלי עם אותו הסכם אישי שנתבקשו לחתום עליו, אמרתי שלא יעזו לחתום ומיד העברתי את המקרים לטיפול משפטי בהסתדרות עובדי הבניין מול אותן חברות בניה. אך התופעה רחבה יותר ממה שנחשפתי בעיני, ואנחנו לא נשתוק מול ההתנהגות הפושעת הזו.

אני קורא לכל מנהלי העבודה לא לחתום ע"ג הסכם אישי שבו הם מוותרים על הזכויות המגיעות להם על פי חוק ומתוקף צו ההרחבה ואני כאן בשבילכם.

תוכן בשיתוף מסחרי

בשיתוף יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל