סדר מלונאי חדש

עולם הנדל״ן גילה בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המגפה, את ההזדמנויות בעולם התיירות. על אף שענף התיירות הוא אחד הנפגעים העיקריים ממשבר הקורונה, בשנתיים האחרונות הוא צמח לממדים אדירים עם כניסתם של שחקני נדל"ן חדשים שראו בענף אפיק השקעה חדש ורווחי.

הצפי: בשנים הקרובות אנחנו הולכים להיות מוצפים בפרויקטים מלונאים ויחידות אירוח נדל״ניים מכל הסוגים והגוונים. כל שנותר לנו הוא לבחור בהינף יד כיצד, היכן ובאיזו השקעה אנחנו הולכים לבלות את החופשה... או הבידוד הבא שלנו.

לפי פרסומים של התאחדות המלונות, קרוב ל- 100 מלונות נסגרו בתקופת הקורונה כיוון שלא יכלו לעמוד בעלויות. מציאות זו פתחה הזדמנויות למשקיעים גדולים שחיפשו אפיקי השקעה חדשים ואטרקטיביים וחטפו כמעט כל מה שנמצא על המדף. התנהלות חברות הנדל"ן נוגדת למעשה את המתרחש בשטח והתחזיות. אך כדברי הטייקון וורן באפט: הזמן להשקיע הוא כשהכל סביבך צולל לתחתית. המגבלות שהוטלו בשנתיים האחרונות מאז פרוץ מגפת הקורונה שנועדו לצמצם את התפשטות הנגיף, כללו הטלת סגרים, איסור התקהלויות, סגירת גבולות והטלת בידודים. כל אלו הובילו לעצירה כמעט מוחלטת של טיסות בין-לאומיות, סגירת אתרי תיירות ברחבי העולם והארץ, וביטול או דחיית אירועים ופסטיבלים. התוצאה: שיתוק כמעט מוחלט של ענף התיירות.

ענף התיירות בישראל הוא בין הרגישים בעולם ומושפע מתרחישים ביטחוניים ומשברים עולמיים. כך למשל, בין 2016-2013, נרשמה ירידה בשיעור של כ-13.3% בכניסות המבקרים לישראל, בשל מבצע 'צוק איתן' ב-2014 ותקופת פיגועי הסכינים ב-2015.

במסמך שנוסח לקראת דיון בוועדת הכספים של הכנסת ב-31 במרס 2020 בנושא התמודדות ענף התיירות עם משבר הקורונה, הוצגו נתונים על הענף בישראל ואומדנים בנושא השפעת המשבר. ניתוח ענף התיירות ב-2019 ילמד אותנו משהו משיקולי חברות הנדל"ן.

נתוני ענף התיירות מלמדים כי בשנה זו נרשמו כ-25.8 מיליון לינות במלונות בישראל ושיעור התפוסה במלונות עמד על כ-69.5% - שיא של העשור האחרון. סך הפדיון באותה שנה עמד על 12.66 מיליארד שקלים - גידול של 48.2% מ-2010.

ענף התיירות בעולם השפעה על הכלכלה העולמית, והוא אחראי בממוצע לכ-4.4% מהתוצר במדינות ה-OECD. על-פי הערכות ה-OECD, בניגוד למשברים עולמיים קודמים שבהם ענף התיירות התאושש במהירות, עם פרוץ מגיפת הקורונה, הצפי הוא כי ענף התיירות העולמי ייכנס למשבר שייקח לו זמן להתאושש. בארגון העולמי העריכו כי צפויה ירידה של כ-70% בתיירות הבינלאומית, תלוי במשך המשבר.

כיצד אם כך ניתן להסביר את הנהירה הגדולה של חברות הנדל"ן לענף התיירות?

"הקורונה לא תעצור לנו את החיים"

בשנים האחרונות מוסדות התכנון התוו מדיניות חדשה המחייבת עירוב שימושים בפרויקטים למגורים, כך שהפרויקטים יכללו מגורים לצד שימושי מסחר, תעסוקה ו-מלונאות. המטרה במדיניות זו נועדה לייצר חיים עירוניים אינטנסיביים 24/7, המתאימים לאופיין של ערים מודרניות. המדיניות חלחלה, ובשנים האחרונות החלו לקום מגדלי יוקרה עם סטנדרטים חדשים, מאפיינים ושירותים הזהים לאלו של בתי המלון, כשומר בכניסה, חדר כושר, בריכה, מועדון דיירים וקונסיירז'. זה היה רק עניין של זמן עד שחברות הנדל"ן ייקחו את מדיניות התכנון צעד אחד קדימה.

כך היה למשל עם חברת הנדל"ן יוסי אברהמי שנכנסה לתחום המלונאות לפני כשנתיים בעקבות דרישה תכנונית להקים יחידות אירוח בפרויקט מגורים שבנתה. באותה שנה החליטה החברה להקים את חברת ניהול המלונאות y hotels.

"ככל שהתרחבה המגמה של עירוב שימושים, מצאנו את עצמנו מחויבים לשלב יחידות מלונאיות כחלק מהפרויקטים כתנאי לאישור התוכנית", מסביר מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי, צחי דידי. "עבורנו זו יצר אלטרנטיבה נדל"נית ואופציה טובה להשבחת הנכס, והשקעה המתווספת למכירת הדירות".

קבוצת יוסי אברהמי מחזיקה בכ-450 יחידות מלונאיות בביצוע ובתכנון בשלושה בתי מלון העתידים לקום באילת. הפרויקט המלונאי הראשון של החברה SEA SIDE ממוקם על קו החוף בעיר הכולל 100 חדרי מלון לצד 200 יחידות מגורים; פרויקט נוסף של החברה יוקם במתחם האיירפורט, בשטח שדה התעופה הישן של העיר והוא ישלב מלונאות, מגורים ומסחר. פרויקט שלישי שמקדמת החברה הנקרא 'פרויקט ונציה' יוקם בלגונה של אילת, באזור המלונות. את הפרויקט מקימה החברה בשיתוף חברת 'אלמוגים' והוא ישלב חניה צמודה ליאכטה בחלק מהדירות. הרשת המלונאית של החברה כוללת עוד, שני פרויקטים בתל אביב וריזורט בקרואטיה המשתרע על שטח של כ-350 דונם.

"אנחנו לא רואים סיכון בתחום, להפך", ממשיך דידי, "הקורונה גרמה ליזם להבין שתחום בתי המלון ותיירות הפנים הוא רווחי וניתן לראות תשואות יפות מניהול. בפרויקט SEA SIDE באילת, שהוא פרויקט מעורב, שמנו לב שבתקופת הקורונה היו ביקושי שיא לרכישת דירות נופש. אז הבנו שתיירות הפנים פורחת. לא היה אפשר להשיג חדר באילת, גם לא במחיר של 30,000 שקל למשפחה. פה זיהינו פוטנציאל עסקי גדול, ואמרנו אם כבר בונים מלונאות, למה שלא נפעיל אנחנו ונהנה מתשואות".

עוד חברה קבלנית שלקחה את המלונאות לידיים היא בבעלות נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו שהקים את מלון 'סופיה' בטבריה, בתוך מבנה אבן עתיק שנבנה בתקופה העות'מאנית, ושימש כמבנה ממשלתי. המלון הוקם להנצחת סופיה סרוגו, סבתם של בעלי המלון יצחק, ראול, יואב וסופי סרוגו (סרוגו נדל"ן), שבתחנותיה חובקות העולם מדמשק לארגנטינה הגיעה גם לטבריה, התאהבה באזור והחליטה להאריך בו את שהותה. סופיה סיפרה בהתרפקות לילדיה ולנכדיה על העיר המיוחדת ועל בית האבן ההיסטורי אליו הגיעה כדי להחתים את תעודת המסע שלה. היום המלון הצופה לכנרת. 

אחד מהחלוצים בתחום היה איש העסקים והנדל״ן רמי לוי, בעלי רשת שיווק השקמה, מי שהתפרסם בזכות עסקי המזון והתקשורת. כבר ב-2017 נכנס לענף התיירות לאחר שרכש מגרש במכרז רשות מקרקעי ישראל עם הקבלן הירושלמי אבי מורדוך לבניית פרויקט מגורים בשילוב מלונאות. במאי 2019 הניחו השניים את אבן הפינה למלון שעל טיילת החומות בירושלים. מאז המשיך לוי בהשקעותיו המלונאיות ולפני כשנה רכש את מלון 'לוסקי' שברחוב הירקון בתל אביב הכולל 27 סוויטות וחדרים, תמורת כ-60 מיליון שקל.

גם קבוצת עזריאלי, אחת מחברות הנדל"ן היציבות והוותיקות החליטה לצלול לענף התיירות, כאשר כבר ב-2018 רכשה את מלון 'הר ציון' בירושלים תמורת כ-275 מיליון שקל. מאז הרכישה מבצעת הקבוצה שיפוץ והרחבת המלון ל-400 חדר, בהיקף של כ-600 מיליון שקל. באותה שנה ביצעה הקבוצה עסקה נוספת ברכישת קרקע במע"ר מודיעין להקמת מלון בוטיק שיכלול 84 חדרים. כמו-כן מתכננת החברה להקים את "מגדל הספירלה", בן 91 קומות, במתחם בית ידיעות אחרונות, שיכלול בין היתר כ-250 חדרי מלון.

כוחה של מדיניות

"מדיניות מוסדות התכנון היא שהניעה בפועל הקמת פרויקטים בעירוב שימושים הכוללים גם מלונאות", מסביר האדריכל אורי רותם, שותף במשרד האדריכלים 'אורבך הלוי'. "עירוב שימושים הוא מגמה חיובית ומבורכת. מתוך כורח או ראיה של המציאות העתידית, צמחו הרבה מאד בתי מלון קטנים יותר, אלו משולבים בחלקם בפרויקטים גדולים של מגורים, תעסוקה ומסחר". כיום מתכנן משרד "אורבך הלוי" שני פרויקטים של מגדלי מגורים בבת-ים, שחמש הקומות הראשונות מיועדות למלונאות.

"אנשים מחפשים היום הרבה יותר שירותים נגישים, ממש עד מפתן דלת הבית, בדומה למה שהם חווים בחופשה בבית מלון" אומר גיל גורביץ', סמנכ"ל השיווק של אזורים. "מכאן נולדה מגמה של תכנון מלון בתוך מגורים או תכנון פרויקטי יוקרה שהעלו מאוד את רמת השירותים שלהם, הרבה מעבר לשומר בלובי או מועדון דיירים וחדר כושר. כך הרוכשים מקבלים שירותים מאד מגוונים וצמודים אליהם - קונסיירז', שרותי גיהוץ וכביסה, מספרה וספא, כמובן מסעדה ובריכה ואפילו אולם להופעות או אירועים פרטיים".

מי שזיהה את תחום המלונאות בבת ים (וגם משקיע ברומא) הוא יו״ר לשכת הקבלנים רוני מזרחי, מבעלי קבוצת מזרחי ובניו, שמקים את Ho Mi – רשת בתי מלון למעמד הביניים, במחירים של מאות שקלים ללילה. קבוצת מזרחי החלה בתכנון והקמה של ארבעה בתי מלון חדשים בבת ים, ומצויה לקראת עסקה חדשה להקמת בית מלון נוסף בתל אביב. 

רוני מזרחי בונה גם מלון בים המלח שיכלול 210 חדרים ומלון נוסף בישוב מגדל שישקיף על הכנרת, בן 250 חדרים. סה״כ לקבוצת מזרחי צבר פרויקטים בהיקף של כ-6.2 מיליארד שקל, מתוכם השקעה של 1.2 מיליארד שקל במלונאות. לדברי מזרחי: "השאיפות שלי הן להקים רשת בתי מלון. אני עובד על שישה פרויקטים במקומות שונים בארץ ובעולם. אני מאמין שעד שנת 2030 נגיע בישראל ל-9-10 מיליון תיירים״.

שחקנית נוספת שנכנסה בשנה האחרונה לענף היא קבוצת חג'ג' שבשליטת צחי ועידו חג'ג'. החברה התקשרה עם רשת המלונות הבריטית סלינה (Selina). במסגרת ההסכם בין הצדדים תקים ותשמיש בתי מלון ל'סלינה' וזו תפעיל אותם. קבוצת חג'ג' תקבל כ-20% מהרווח בכל אחד מהפרויקטים.

"אחד השיקולים בגללם נכנסו להשקעה זה - 'סלינה'", מסביר צחי חג'ג' מבעלי השליטה בקבוצת חג'ג'. "סלינה חושבת אחרת ואופי המלונאות בניהולה שונה. היקף ההשקעה שלנו בשיפוץ וחידוש בתי המלון הוא נמוך ממלונות של 4 או 5 כוכבים. אין השקעה בגמרים, אלא כאלו המספקים אזורי הביקוש העונים לצרכי דור ה-Y, כנוחות, חדשנות ויצירת חוויות תוכן. הנקודה הזו מהווה שיקול מכריע. כמו-כן חלק ניכר מהפרויקטים למגורים שאנו מקימים הם בעירוב שימושים וכוללים מלונאות. כיוון שנחשפנו לתחום פעם אחר פעם בפרויקטים השונים, נדרשנו לדעת לטפל בזה ומכאן החלטנו להיכנס לענף בצורה רצינית יותר".

לאחרונה רכשה קבוצת חג'ג' את מלון ארזים המיתולוגי במטולה והוא צפוי להפוך לחלק ממותג “מנתור” של רשת מלונות סלינה, בו שותפים גם אושיות הטלוויזיה והאמנים מוש בן-ארי ואורי גוטליב. המלון כולל 66 חדרים ובמסגרת הפיכתו למותג "מנתור" הוא עתיד לכלול סדנאות יוגה, מדיטציה, אירועי תרבות ומוזיקה.

"הצמיחה שהייתה בשנים קודמות בענף המלונאות היא טובה", מסביר חג'ג' את כניסת הקבוצה לענף. "בארץ, המחירים במלונאות הם מהנמוכים בעולם, לכן יש לנו מה להדביק. העולם מתחיל להבין, ואנחנו רואים את זה על כל אפיקי הנדל"ן, שהמשמעות של הקורונה הולכת להיות מוגבלת בעתיד. היא לא זו שתעצור לנו את החיים ומכאן שחוזר האינטרס שהיה פה טרום הקורונה".

חברת הנדל"ן ישראל-קנדה הצטרפה למעגל המשקיעים בענף המלונאות כבר ב-2019. אז הקימה את זרוע המלונאית שלה 'ישראל קנדה מלונות' – IC HOTELS, בניהולו של ראובן אלקס, לשעבר מנכ"ל פתאל. כיום מנהלת הרשת למעלה מ-1,400 חדרי מלון. אחת העסקאות הראשונות שביצעה החברה היתה חתימה עם משפחת מורד, הבעלים של מלון 'גלי כנרת' על חוזה ניהול למשך 25 שנה והשקעה בשיפוץ המלון בהיקף של כ-70 מיליון שקלים.

לפני כשנה ביצעה החברה עסקה אסטרטגית כשרכשה שלושה מלונות מרשת מלונות 'טמרס' בכ-155 מיליון שקל. העסקה כללה את מלון דניאל ים המלח, מלונות ווסט (West) אשדוד, ווסט תל אביב ומערך השיווק ומערכות המידע של הרשת והמותג 'ווסט'. שנה לאחר מכן, עדיין בתוך המשבר, רכשה ישראל-קנדה 52 דירות במלון הדירות ווסט במתחם חוף הצוק בצפון תל אביב. הדירות במלון מיועדות לשכירות קצרת מועד.

בונים על הקהל הישראלי

"העסקאות שאנו מבצעים הן בדגש על תיירות פנים", מסביר שלום שטרית, מנכ"ל ובעלים בחברת שתית את האסטרטגיה התיירותית של החברה. "בתקופת הקורונה חלק מהמלונות, בעיקר מלונות הנופש היו מלאים כיוון שהתמקדו בתיירות ישראלית, ואכן שבוחנים את העסקאות שנעשות רואים שהחברות שמות דגש על הישראלים. מלונות נופש עובדים אש. הקהל הישראלי רוצה לשלם עליהם.

שם המספרים והצפי לחוזי תפוסה גבוהים מאד. זאת בניגוד למלונות עירוניים שהתבססו על תיירות חוץ. אלו עשויים לעמוד תחת תחרות קשה מאד. אם מלון לא מגיע ל-60% תפוסה, יש לו בעיה כלכלית גדולה מאד, ובלי תיירים זה קצת קשה. המזל הוא שהקהל הישראלי לא אכזב. אנחנו בחרנו לסמוך ולהיתלות בעיקר על הקהל הישראלי וצופים שהוא יהיה צרכן הנופש הגדול ביותר בארץ".

כיום מנהלת חברת 'שתית' שלושה בתי מלון בצפון: מלון 'וילה כרמל' שבמרכז הכרמל, מבנה שהוקם בשנות ה-40 ובו 15 סוויטות; מלון בוטיק 'וילה גן' הסמוך לגנים הבהאים בחיפה הכולל 16 חדרים בגדלים שונים ומלון 'קדם' שביערות הכרמל הכולל 60 סוויטות. כמו-כן מקיימת החברה מו"מ לרכישת שני מלונות נוספים בצפון ובדרום. לצד אלו, בשנה האחרונה מכרה שתית לרשת פתאל את מלון 'גני המושבה' תמורת כ-150 מיליון שקלים. את המלון בנתה 'שתית' במושבה הגרמנית בחיפה והוא כלל 165 חדרים.

לפני כחצי שנה הצטרפה גם חברת 'רמי שבירו' לחגיגת הנדל"ן כשרכשה בשותפות עם חן ואיתי גינדי את מלון 'פארק' בנתניה. כיום מקדמות החברות תוכנית בניין עיר להרחבתו ובנייה של למעלה מ-100 חדרי אירוח.

עסקה נוספת ומשמעותית שביצעה 'שבירו' בחודשים האחרונים באפיק המלונאי, היא רכישת קרקע בשטח של כ-15 דונם מחברת הכשרת הישוב ברחוב גלי התכלת שבהרצליה פיתוח. הרחוב נחשב לאחד היקרים בישראל, הבנוי על המצוק בקו ראשון לים. שם מתעתדת החברה להקים מבנה מלונאי בוטיקי בהיקף של כ-20,000 מ"ר בנוי שיכלול כ-120 יחידות אירוח. עסקה נוספת שסגרה שבירו באותו זמן היתה רכישת קרקע על חוף ימה של בת ים, להקמת פרויקט מלונאי.

לדברי עו"ד רונית שבירו, יועצת משפטית ומבעלי חברת 'שבירו', "בחצי השנה האחרונה ביצענו מספר עסקאות בתחום המלונאות מתוך אמונה שקיים מחסור בחדרי מלון ראויים. אנחנו מאמינים שלאחר הקורונה תהיה התעוררות, זה חלק בלתי נפרד מהתפתחות של המדינה. כיום קיימת דרישה ליחידות מלונאיות מרווחות ומפנקות, וזה מה שאנחנו הולכים להציע - מוצר המתאים למשפחות ישראליות, יהודים המגיעים מחו"ל או זוגות הדורשים רווחה, לייף סטייל ומפרטים מפנקים".

גם קבוצת שובל, אחת מחברות הבנייה והיזמות המובילות, בונה על תשואות מענף התיירות. הקבוצה, שבבעלות איש העסקים משה מילר, מקדמת את התכנון להקמת מלון שיכלול כ-100 חדרים וספא וחדרי ועידות סמוך לים בחוף אכזיב, נהריה.

"מדובר בעתודת קרקע ייחודית מול לגונות כחולות נדירות ושמורת טבע קסומה", אומר סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בשובל מתחמי מגורים, ישי רוט. "אין לי ספק שהמיקום ימשוך אליו אוכלוסייה איכותית שתוכל ליהנות ממתחם מבוקש מאוד עם מסעדת שף, ספא ובריכת שחיה פתוחה".

דוגמא נוספת ליזם שמשקיע בענף התיירות הוא אבי כראל הבונה את מלון 'בראון 42°' באילת. מדובר בקומפלקס המשלב בנייני מגורים ובית מלון שיכלול 223 דירות בנות שני חדרים, דירות גן ופנטהאוזים בבעלות פרטית שלצידו מלון חמישה כוכבים הכולל 155 חדרים. את המלון תנהל רשת מלונות 'בראון'.

ערי העתיד

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בין ינואר לחודש נובמבר 2021, סך הלינות בבתי המלון הגיע ל-14.1 מיליון בלבד, לעומת 23.9 מיליון לינות ב-2019. 95% מהלינות היו של ישראלים והתפוסה הגיעה ל-39% בלבד (70% ב-2019).

למרות נתונים אלו המשקפים פגיעה בענף התיירות, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 נבנו בישראל כ-148 אלף מ"ר פרויקטים מלונאים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהועברו ל"נדל"ן היום" עולה, כי הנתונים משקפים קפיצה משמעותית בהיקף הבנייה ב-2021, גם בהתייחס לשנים קדומות. ב-2020 (פרוץ הקורונה), היקף הבנייה בפרויקטים מלונאים עמד על 47,000 מ"ר בנוי בלבד, ב-2019, שנת השיא של התיירות לישראל, היקף התחלות הבנייה עמד על 106,522 מ"ר בנוי וב-2018, על כ-99,000 מ"ר בנוי בלבד.

מנתוני הלמ"ס עולה עוד, כי הערים המובילות במספר התחלות הבנייה ב-2021 הן תל אביב וירושלים בהיקף של כ-75,000 מ"ר בנוי וכ-30,000 מ"ר בנוי, בהתאמה. אחריהן נמצא הישוב כורזים שמצפון לכנרת, בו נבנו ב-2021 17,623 מ"ר בנוי, חיפה אחריו – עם כ-6,600 מ"ר בנוי למלונאות, אילת השחר- עם כ-4,000 מ"ר בנוי, קריית שמונה – 1,700 מ"ר בנוי ובירוחם היקף התחלות הבנייה בייעוד מלונאי עמד על כ-1,000 מ"ר בנוי.

באילת היקף התחלות הבנייה הגיע ב-2021 ל-423 מ"ר בנוי בלבד, לאחר שב-2020 רשמה העיר קצב התחלות בנייה שעמד על כ-18,000. בצנרת השיווקים של רמ"י מתוכננים מכרזים נוספים באילת לבנייה של כ-2,000 חדרי מלון באזור שדה התעופה הישן והלגונה בחוף הצפוני של העיר. ראש עיריית אילת אלי לנקרי אומר לרגל תוכנית המתאר החדשה שאושרה בעיר, "אילת לא תהיה יותר רק עיר נופש שתושביה מתפרנסים מתיירות בלבד. אנחנו רוצים למשוך לעיר את החברות ועובדי ההייטק".

במועצה המקומית מצפה רמון, מי שסומנה עיר התיירות של ישראל ומושקעים בה מאות מיליוני שקלים, נבנו ב-2021 רק 22 מ"ר בנוי בלבד למלונאות, זאת לעומת 700 מ"ר בנוי בשנה הקודמת. בשנים הקרובות הנתונים במועצה עתידים להשתנות עם יציאתם לשיווק של ארבע חטיבות קרקע במכרזי רמ"י לבנייה של כ-780 יחידות מלונאיות.

יעד נוסף שעתיד להתפתח הוא אזור ים המלח. לאחרונה פרסמו רשות מקרקעי ישראל ומשרד התיירות מכרזים להקמת 1,675 יחידות אירוח במתחם עין בוקק וחמי זוהר בים המלח, חלקןן יוקמו על המים. האזור המתפתח סובב ים המלח הוא נווה זוהר, ובמהלך השנים נבנו באזור 2,633 מ"ר בנוי לפרויקטים מלונאים. באזור מלונות ים המלח לא הוקמו חדרי אירוח בשנים האחרונות. ב-2018 היקף הבנייה במקום עמד על 2,770 מ"ר בנוי בלבד.

לדברי שמאי המקרקעין ארז כהן, "שנת 2020 אמורה היתה להיות שנת השיא של התיירות נכנסת, לפני שמשבר הקורונה שינה הכל. כעת, ישנן הערכות שהבום שציפו לו ב-2020, יגיע ב-2022 וענף המלונאות יחזור לרמות שלפני הקורונה כך שאנשים רבים ירצו לפצות את עצמם עם צריכת פנאי מוגברת. כמו-כן אנו נמצאים היום במציאות של הרבה מאד כסף זול שמציף את שוק הנדל"ן כולו ומחפש השקעות. בהיבט הזה, שוק המלונאות אינו שונה מהמתרחש בשוק הנדל"ן כולו, וכפי שנרשם גידול לעסקאות לרכישת קרקעות למגורים במחירים שלא ראינו בעבר, כך גם יתרחש בענף המלונאות".

אבל מה התשואה שיזם יכול לצפות כשהוא רוכש מלון, או קרקע למלונאות? לדברי כהן, התשובה אינה אחידה אך מעודדת. "כל מקרה לגופו", מסביר כהן, "ברוב המקרים מניבים הכנסותיו של בעל המלון מהחברה המפעילה תשואה שנעה בין 6% ל-8%. מדובר בתשואה יפה שגם בענף המשרדים קשה מאד להגיע אליה. זו עוד אחת מהסיבות לפריחה בענף".