"ירושלים יקרה, כי יש לה מה להציע"

״אני ראש עיר בלי נטיות אימפריאליסטיות״, אומר משה ליאון, ואולי זו הפעם הראשונה שלירושלים יש ראש עירייה שלא לוטש עיניים למעלה אדומים, מבשרת ציון או גבעות והרים סביב לה. ״יש מספיק מקומות להתפשט אל ירושלים פנימה, בעיקר להתחדשות העירונית״.

אנו פוגשים אותו בדיוק כששב מסיור במזרח העיר עם המוכתר של עיסאוויה לדון בתוכניות להקמת עמק סיליקון במזרח העיר.

ללשכתו של ליאון יש יתרון קטן: המרפסת הכי שווה במדינה, אם לא בעולם. בכיוון אחד הרי ירושלים, גשר המיתרים והמדרחוב. הליכה קצרה תוך פתיחת שער נעול ואנו כבר על הר הבית, הכותל, הר הזיתים, הגבעה הצרפתית ומזרח העיר. 3 דקות וסבבנו את העיר.

ליאון, כלכלן ורואה חשבון בכיר, שכיהן גם כמנכ״ל משרד ראש הממשלה, מעולם לא גר בירושלים קודם. ״פספוס חיי״, הוא אומר. הוא הגיע לכאן מגבעתיים, ומכריז: ״כל בוקר אני קם, מסתכל בראי וצובט את עצמי לבדוק אם זה נכון״.

הוא אינו מפחד, כמו ראשי ערים רבים, לדבר על בנייה ותשתיות כמשימה לאומית. ״היום העיר מונה 940 אלף תושבים ונבנים בה 2,000 דירות בשנה. אני מעוניין להגיע ל-5,000 דירות בשנה, וזה יקרה בקרוב״.

אולי כמו מדינת תל אביב של חולדאי, תהפוך למדינת ירושלים?

"למה לי? ירושלים לבדה היא בבואה של מדינת ישראל. מבחינת סוגי אוכלוסייה יש בה הכל. זו מדינה בתוך מדינה. היא קונצנזוס. כשאני מגיע למשרדים ממשלתיים הם תמיד רוצים לדאוג לירושלים. אני כן רוצה להיות עיר מטרופולינית, שדואגת לכל היישובים סביבה, משירותים ועד תרבות. משער הגיא ועד מטה בנימין. אנחנו מדינה בפני עצמה. כמיליון תושבים. תל אביב פחות מחצי מזה".

אבל הפערים הסוציואקונומיים אדירים.

״קיבלתי את ירושלים בדירוג 2, והיא עלתה ל-3. היא בין הערים הראשונות שיצאו מהמשבר הכלכלי. בשנייה שתחזור התיירות תהיה פה צמיחה אדירה. פניי לחיזוק העיר כל הזמן במישור תעסוקה ומגורים. אין היום אצלנו בעיר משרדים פנויים, למרות הקורונה".

יש מחירים הזויים

לא נשכח את המחסור האדיר במשרדים, שהתרעת עליו לפני שנתיים.

"אני אישית לא מאמין שעולם המשרדים הולך לקרוס בעקבות הקורונה. היה מחסור רציני במשרדים בירושלים, אבל כרגע נבנים מיליון מ״ר של שטחי משרד, בין השאר בגבעת שאול, גבעת רם ובכניסה לעיר. חברת אמות השקעות זכתה במכרז גדול בכניסה לעיר, וישראל קנדה בקרקעות בית חולים שערי צדק להקמת מידטאון. שני המגרשים האלה הם השקעה של יותר ממיליארד שקל. גם בתלפיות אנחנו מקדמים פרויקט של עירוב שימושים עם משרדים בשילוב 8,500 דירות. ירושלים צריכה לשמש מוקד משיכה שיספק הצע".

יקר מדי אצלכם.

"התוכנית היא להגדיל את ההצע בעשרות אלפי דירות וליצור איזון בין הביקוש להצע. ירושלים יקרה ממקומות אחרים כי יש לה מה להציע".

איך אתה מעודד יזמים?

"הנחיתי את מהנדס העיר ואגף התכנון לבנות כמה שיותר ולעודד בנייה, כולל מגדלים לאורך ציר הרכבת".

אין חשש להרוס את צביונה של העיר המקודשת ל-3 דתות?

"חס וחלילה. אנחנו שומרים באדיקות על אופיה של העיר".

יש בעיית עוני בירושלים.

"זו הסיבה שאני מעודד התחדשות עירונית. אני מתנגד למשל לבנייה בשטחים הירוקים במערב, ותומך בפינוי-בינוי ברחבי העיר. מגדל גבוה במקום 2-3 בנייני שיכון על ציר הרכבת הקלה יחזק את תושבי העיר עם מענה לתעסוקה ויקטין ממדי עוני. אנו פועלים לקיים כמה שיותר הכשרות תעסוקה לחרדים ולתושבי מזרח ירושלים ומגדילים את האפשרויות להיכנס לשוק העבודה".

מה המסר שלך לתושבי השיכונים שחושבים על התחדשות?

"לכו להתחסן. אה, בעצם לא (צוחק). זה היה המסר העיקרי שלי שוב ושוב בחצי השנה האחרונה, אז זה נתפס. בירושלים, אולי יותר מאשר בכל מקום אחר, יש מחירים הזויים. לכל דירה יש מחיר ויש קונה. המטרה היא להוזיל דירות על ידי הגדלת הצע".

חרדים, חילונים וערבים

ירושלים לא משתחררת מהתחושה שהיא מתחרדת והחילונים בורחים.

"זה לא נכון. יש פה מספר אוכלוסיות ויש מקום לכולם - לערבים, לחרדים, לדתיים לאומיים, לחילונים ולכולם. אנחנו במקום הראשון בארץ ברמת החינוך, ויש מקום לכל גווני הקשת. אני בונה לכלל הציבור בלי אפליה".

מה לגבי ההתפשטות מערבה, שתוכננה למשל בתוכנית האדריכל משה ספדי?

"אני מתנגד להתפשטות לשטחים ירוקים. יש בירושלים מספיק שטחים להתפתח בהתחדשות. אנחנו מקדמים כמה תוכניות תמ"א גדולות. פעם ראשונה שאנחנו מעבירים תוכנית מתאר למזרח ירושלים לעיסוויה, שתכשיר בנייה לא חוקית. גם בנייה רוויה חדשה תהיה שם".

למה תל אביב נכשלת ברכבת הקלה שאתם מצליחים בה?

"לא רוצה לדבר על כשלונות של אחרים, אבל אנחנו מאוד גאים ברכבת הקלה. חנכתי את הארכת הקו האדום ישיר מנווה יעקב בצפון לכיוון הדסה עין כרם. שנה אחר כך קו ירוק, שאנו בשלבי סיום שלו, מגילה להר הצופים. אנו בשלבי ביצוע הקו הכחול. בתל אביב אולי מדברים על רכבת קלה ומטרו לנינים. פה לא לנינים ולא לנכדים".

האלימות פושה כאן ומסכנת את כל החלומות.

"זו לדעתי תחושה רגעית. אני מגנה אותה והיא תעבור. אין שום סיבה ממשית לאלימות היום. המשטרה מטפלת בה כמו שצריך".

בערים מעורבות אחרות כמו חיפה ועכו לא רואים תופעות כאלו.

"אין לי הסבר למה. הייתי הבוקר בשועפט, בוואדי ג׳וז, בעיסווייה, ולא נתקלתי באלימות. זו תופעה של בודדים ויש לטפל בה".

כאדם דתי אתה ודאי מייחל לבניית בית המקדש.

"כל יום. מי ייתן שייבנה, ואני זה שאעניק לו היתר בנייה".

מה ההישג בגדול ביותר שלך אחרי שנתיים וחצי בתפקיד?

"כמעט שכחנו שהעיר הייתה מטונפת. כבר בימים הראשונים היה לי ברור שלא אוכל לחיות עם הלכלוך. ביצעתי רפורמה במערכת התברואה גם במערב וגם במזרח, בהוצאת מערך הטאטוא לחברות פרטיות. פינוי אשפה במוצ"ש ולא ביום א׳. העיר היום נקייה, וזו תחושה נהדרת. גם מערכת החינוך והתרבות מובילות. אולי, כמו שאומרים בתל אביב, גם אנחנו עיר בלי הפסקה".

גם בשבתות?

"ירושלים לא תהיה אף פעם תל אביב. זה חלק מהציביון הדתי של העיר".

האור בקצה הפקק

מה עם הפקקים הלא נגמרים, גם כשיש רכבת מהירה לתל אביב?

"הייתי יו"ר רכבת ישראל כשהחלטנו לעשות את הקו המהיר הזה. אבל היא צריכה להגיע 4 פעמים בשעה, ולא פעמיים כמו היום. מנהרת כביש 16 מרמת מוצא עד גבעת מרדכי תיפתח בסוף שנה הבאה. ככל שהרכבת הקלה תסתעף ותגדיל פעילות‏, כך יירד עומס התנועה בתוך העיר. ‏אנו מתכננים גם חניוני חנה וסע, חניה ל-2,000 כלי רכב בבנייני האומה וגם בגבעת מרדכי. נגדיל את נתיבי התחבורה הציבורית, כולל בכביש בגין".

שקלתם למנוע כניסת רכבים פרטיים למרכז העיר?

‏"אני לא ‏חסיד של הגישה הזו, אבל צריך לתת לתושבים סיבה להחזיק כמה שפחות רכבים פרטיים ולהסתייע כמה שיותר בתחבורה הציבורית. נוסיף לכך את הרפורמה הענקית שתתחיל פה בירושלים כשבמקום אגד הוספנו שתי חברות נוספות שירחיבו קווים".

‏יש לך שאיפות פוליטיות?

"ממש לא".

אבל ירושלים היא חלק מתהליך השלום.

"אני מקווה שהשלום יבוא מהעירייה. אחד האתגרים הגדולים שלי הוא הטיפול במזרח העיר, אזור שלא השקיעו בו עשרות שנים. אני מנסה לצמצם פערים בין מזרח למערב, כולל בניית בית ספר של משרד החינוך במקום זה של הרשות הפלסטינית, שבו הרמה נמוכה יותר, גם לדעת ההורים. חשוב לשפר גם את הכבישים".

אין לך חשש שיצטרכו בעתיד לחלק את ירושלים?

"לא חושש כי לא יקרה. אין מצב לחלק את ירושלים. כראש עיר אני לא מתעסק בזה".

‏אז נראה אותך פה כראש עיר לעדי-עד, כמו טדי קולק?

‏"לא לעד, אבל אני מתכוון לשבת פה שתי קדנציות, אם לא יותר. אני בן קרוב ל-60, ‏וזה התפקיד הכי מאתגר שעשיתי. ‏אומנם לא הייתי בעבר תושב העיר, אבל לפחות הייתי יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. עצם זה שבאתי מבחוץ נותן פרספקטיבה אחרת".