איני נביא, איני בן נביא וגם איני בולס שקמים, כמאמר הנביא עמוס, אולם אני צופה לצערי הרב תרחיש ריאלי ביותר של מרחץ דמים בחוצות ערי ישראל שיתבצע לא על ידי מחבלי החמאס או נציגי העולם התחתון, אלא על ידי אנשי משפחה נורמטיביים ופנסיונרים שנקעה נפשם לנדוד מדירה שכורה אחת לאחרת ונקעה נפשם מהיעדר הסיכוי להגיע אי פעם לדירה.
הגעתי לתובנה הזו במהלך החודש האחרון, כשנכחתי בכמה וכמה כנסים ואירועים בתחום הנדל"ן, בהשתתפות שרי ממשלה, ובכולם הייתי עד להפגנות סוערות שהיו על גבול האלימות, הן מילולית והן פיזית. המפגינים, ברובם הגדול, היו שונים לחלוטין ממפגיני קיץ 2011, שהיו צעירים חסרי דיור. לעומתם, המפגינים של 2021, עשור שנים אחרי המחאה החברתית, הינם בחתך מובהק של בעלי משפחות מבוגרים וכן פנסיונרים מגיל 60 וצפונה.
לטעמי, אין מדובר כאן במקרה. הסטטיסטיקה של מחוסרי דיור הולכת וגדלה משנה לשנה בקצב מסחרר. אם ב-1991, כשחיו בישראל כ-4 מיליון תושבים, היו כאן כמיליון מחוסרי דיור, כלומר כל ישראלי רביעי, הרי שכיום מתוך 9.5 מיליון ישראלים, כ-3.2 מיליון, כלומר יותר מכל ישראלי שלישי(!) הינו חסר דיור.
יתרה מכך: מבדיקה שערכנו בלשכת הקבלנים, מתברר כי אחוז נכבד ביותר מבין מחוסרי הדיור אינם רק צעירים בני פחות מ-40, שזה מכבר התייאשו מחלום הדירה, אלא בני 50 ו-60 פלוס ולמעלה מזה.
הסיבה לכך הינה פשוטה בתכלית: שוק הדיור, בדומה ליתר ענפי המשק, הופרט במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה, והבנייה הציבורית עברה בפועל מן העולם. האפשרות של מאות אלפי משפחות קשות יום, שבעבר יכלו לכל הפחות להגיע לדירת עמידר, חלמיש וכו', פסה חלפה מן העולם, ללא כל תחליף.
בד בבד להיעדר אלטרנטיבה לדירה ציבורית, או לכל הפחות דירה בשכירות מסובסדת לטווח הארוך, הייתה במהלך שלושת העשורים הללו התייקרות ריאלית של מחירי הדיור בשיעור ממוצע של פי שלושה וחצי. ובמילים אחרות, דירה ממוצעת שעלתה ב-1990 כ-500 אלף שקלים, עולה כיום כ-1.750 מיליון שקלים. ואם ב-1990 נדרשו רק כ-60 משכורות על מנת להגיע לדירה, כיום מדובר בכ-180 משכורות חודשיות.
התרחיש הצפוי של המשך היעדר היצע דיור, רק יחריף מן הסתם את ההפגנות המשתוללות בחוצות ערי ישראל, עד כדי אלימות של ממש מקרב אותם מאות אלפי בעלי משפחות ופנסיונרים שפשוט אין להם יותר מה להפסיד, כי איבדו על תקווה וכל אמונה במקבלי ההחלטות בממשלה, ובכלל.
הצעתי לא מכבר לשר השיכון זאב אלקין, ואף שוחחתי עמו שוב על כך במהלך כנס שלווה בהפגנות סוערות, להגדיל באופן משמעותי ביותר את היצע הדיור, זאת באמצעות הגדלה של זכויות הבנייה בכל פרויקט ופרויקט ב-30 אחוזים (שבס כחלון), כשמתוך זה יפרישו הקבלנים 20 אחוזים לטובת דיור מוזל לזכאים ועוד 10 אחוזים לטובת שכירות מוזלת לטווח הארוך על פי קריטריונים ומחיר אותם תקבע מדינת ישראל.
פעולה זו, לטעמי, לא רק תגדיל משמעותית את היצע הדיור תוך תקופה קצרה יחסית ותיצור את המלאי הנדרש לדיור מסובסד ומוזל לזכאים, בנוסף למלאי דירות להשכרה במחיר מוזל, אלא גם תמנע את התרחיש האפוקליפטי של מרחץ דמים בחוצות ערי ישראל. לתשומת ליבם של מקבלי ההחלטות!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו