"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
סערה בוועדת הפנים בכנסת

"חוק החשמל - פרס לעבריינות בנייה"

במהלך הדיון על בחוק, שנועד לאפשר חיבור בנייה בלתי חוקית לחשמל בהליך מזורז, הוצאה ח"כ אורית סטרוק מהאולם לאחר שהטיחה: "ליהודים יש חוק תכנון ובנייה, לערבים - חוק בנייה ותכנון" • ח"כ סמוטריץ, אייכלר ופינדרוס דרשו לכלול בחוק גם את יישובי יהודה ושומרון

,עודכן
0השמעה
, צילום: ערוץ הכנסת

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת' בראשות ח"כ ווליד טאהא' דנה אתמול (שני) במשך שעות ארוכות בהצעת חוק החיבור לחשמל לקראת קריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק באה לאפשר באישור שרת הפנים חיבור לחשמל, מים וטלפון, גם בבתים שנבנו ללא היתרי בנייה. הצעת החוק באה להבטיח כי מי שיבקש חיבור לחשמל, בטרם קיבל אישור בנייה, ישלם, או ייתן ערבות בנקאית לתשלום כל ההיטלים הכרוכים בהיתר הבנייה העתידי.

הדיון בוועדה היה סוער במיוחד במהלכו הוצאו מספר חברי כנסת מהאולם על-ידי יו"ר הוועדה לאחר חילופי דברים קשים. ח"כ אורית סטרוק (הציונות הדתית) הוצאה מהישיבה מספר פעמים. ביציאתה הטיחה: "ליהודים יש את חוק התכנון והבנייה ואילו לערבים יש את חוק הבנייה והתכנון".

"אבקש לקרוא ליועצת המשפטית של הכנסת", ביקשה ח"כ סטרוק מיו"ר הוועדה שמנע ממנה להגיב להסתייגויות שהגישה. "אני ח"כית. ישבתי שעות להכין הסתייגויות וזכותי לנמק אותן אחת אחת. עלולה להיות לך בעיה אם החוק יעבור ותהיה עתירה לבג"ץ, ויהיה ניכר מהפרוטוקולים שלא ניתן זמן לנמק הסתייגויות".

הדיון היום הוקדש להשמעת הסתייגויות חברי הכנסת מהנוסח המוצע. ח"כ סטרוק הגישה שתי קבוצות הסתייגויות – עשר הסתייגויות בשם מספר סיעות ועוד רשימה של 85 הסתייגויות בשמה ובשם חברי הכנסת, בצלאל סמוטריץ, יואב קיש, שלמה קרעי, שמחה רוטמן ויצחק פינדרוס (יהדות התורה). זה האחרון ביקש לכלול בחוק גם ישובים ביהודה ושמרון.

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) שהתייחס לנושא אמר, "אני בהחלט חושב שיש לנתק את הנושא של חיבור החשמל לאנשים ולבנייה. יש אלפי אנשים צעירים שקונים דירות והקבלנים מתמהמהים במילוי טפסים ומחויבויות אחרות ולכן לא מספקים לבעלי הדירות חשמל. צריך למצוא דרכים אחרות לאלץ קבלנים למלא את מחויבותם. כמו-כן יש אלפי יהודים שנאלצים לפצל דירות כי המדינה לא דאגה לכך והם דואגים לחיבור פיראטי לרשת החשמל. יש לנתק את נושא החיבור לחשמל לחוקי הבנייה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ החל לנמק 18 מתוך 85 ההסתייגויות שהגישו מספר חברי הכנסת, כל ההסתייגויות שנימק נדחו על-ידי חברי הוועדה וח"כ סמוטריץ ביקש רביזיה (דיון מחדש) על מרביתן. בין היתר אמר ח"כ סמוטריץ בוועדה, "הערבים שנים סירבו לשתף פעולה. זה תוצר של כפירה בסמכות המדינה, רצון להתפרע. זה כמו מי שרוצח את הוריו ואז בוכה שהוא יתום. ב-2014 רצו לאפשר חיבור לחשמל אחרי הפקדת תוכניות. אתם לוקחים את זה לשלב מוקדם יותר – שלב הגשת התוכנית, עוד לפני תוכנית איחוד וחלוקה. אם מחברים לחשמל לפני איחוד וחלוקה, איזו מוטיבציה תהיה לעשות איחוד וחלוקה? האם נכון לתת פרס לעבריינות בנייה"?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר