תושבי כפר שלם: "מאיימים עלינו עם שוטרים"

בשבוע האחרון החלו לפקוד את בתיהם של תושבי שכונת כפר שלם בתל אביב שוטרים  המפעילים איומים ולחצים לפינוי התושבים בכוח - כך עולה מדיון שהתקיים הבוקר (רביעי) בוועדת הפנים של הכנסת, שעסק במחלוקת על הפיצוי והצעדים לפינוי תושבי כפר שלם בעקבות סלילת הרכבת הקלה. 

מהדיון עולה כי מאז הישיבה האחרונה שקיימה הוועדה לפני כחודש, החל מכבש לחצים על תושבי כפר שלם לפינויים בכוח, ביוזמתה של נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), מי שאחראית על הקמת הרכבת הקלה והמטרו במטרופולין תל אביב.

"המצב בשטח מאז הסתיים הדיון הקודם הוא שפעילות הפינוי הואצה", מתארת חגית קובריגה שרעבי נציגת תושבי כפר שלם. "השוטרים מגיעים כל היום, כולל בשעות הלילה, מעירים אנשים, נכנסים לחצרות ולוחצים עליהם לחתום בו במקום על הסכם פינוי. הם מאיימים או שיתפנו מרצון או בכוח. בנוסף הם מאיימים שיתבעו אותם כי אם לא, יאלצו לשאת גם בעלות הפינוי. בשבוע האחרון הם נכנסו לבית של זוג נכים ואיימו עליהם שאם לא יתפנו, הם יילקחו לבית חולים סיעודי".

ערן, תושב המקום הוסיף ותיאר כי, "בשבוע האחרון הוזמנה תושבת המקום, אם חד הורית, למשרדי נת"ע כדי להגיע להבנות. בפועל, שהגיעה למשרדים, היא פגשה שוטר שכפה עליה תוך יומיים לצאת מהבית".

נציגת נת"ע, עו"ד ענבל קנקה, מנהלת אגף מקרקעין, תיארה בתגובה כי הרשות נמצאת ארבע שנים לאחר מועד הפינוי שנקבע בתחילה, כך שההתנהלות מתבצעת בחסות פסיקות וצווי בתי המשפט. "הפינוי היה צריך כבר להתקיים בשנה שעברה", אמרה עו"ד קנקה, "עבודות הביצוע של קבלן עבודות הנדסה אזרחי (אינפרא 1) מעוכבות ולא הוכרז על זוכה כיוון שהקרקע לא פונתה. העבודות היו אמורות להיפתח כבר לפני שנה אך נדחות כי במידה ויוכרז על קבלן נאלץ לשלם על כל יום שאנו לא מוסרים לו את הקרקע".

בתגובה להתנהלות נת"ע הפועלת באמצעות איומים, הוסיפה עו"ד קנקה, "אני נציגת נת"ע ומטפלת בהפקעות, לא נציגת משטרת ישראל. אני לא יכולה להתייחס למועדים של המשטרה וההתנהלות שלה. כבר לפני 4 שנים שלחנו לתושבים הודעות פינוי וביקשנו שיצאו בהסכמה. למרות צו של בית משפט אנחנו נמצאים עדיין באותו מקום".

במהלך הדיון עלתה סוגיית הפיצוי ודובר כי לחלק מהתושבים הוצע פיצוי זניח תמורת הפינוי בסך של כ-300,000 שקלים בלבד. על כך הגיבה שירה תם, מנהלת חטיבת השמירה על הקרקע של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואמרה כי בוועדה המיוחדת שעסקה בסוגיית הקריטריונים לפיצוי, הוחלט על פיצוי רחב תלת דורי.

"מדברים עשרות שנים על נושא הפיצוי לתושבי כפר שלם", אמרה תם, "אנחנו ברמ"י לא מכירים מתווה פיצוי כזה באף מקום אחר המתייחס למתן פיצוי עד שלוש דורות. מבחינתנו מדובר בפיצוי שמיוחד לתושבי כפר שלם והוא מיטיב יותר מכל פיצוי אחר שהיה".

במהלך הדיון כל חברי הוועדה מכל סיעות הבית טענו, כי סוגיית הפיצוי וההליכים הננקטים נגד התושבים אינם הולמים ויש לעשות הכל כדי להגיע לקו המשווה. כך לדברי ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס), בין יוזמי הדיון בוועדה.

"מדברים כל הזמן על הצורך בבנייה. במקרה הזה, הרצון הגדול של הבנייה והפיתוח עומד מול זכויותיהם של תושבים ומשפחות בשכונת כפר שלם בתל אביב כאשר אנו שומעים על התנהלות הננקטת נגדם באמצעות איומים והפחדות. קציני משטרה מגיעים לתושבי המקום ומאיימים על המשפחות שאם לא יפונו, ילדיהם יהיו עדים לאלימות ופינוי פיזי. יש כאן דורסנות של מעצמה שלמה שחברו אליהם יזמים, עיריית תל אביב והמשטרה. אלו הולכים לביתו של האזרח הבודד, מאיימים ומתעללים בו".

במהלך הדיון בוועדה התקשתה מ"מ יו"ר ועדת הפנים, ח"כ שרון רופא-אופיר (ישראל ביתנו) להבין מי נושא באחריות הפינוי בפועל ומה תפקידה של עיריית תל אביב, אם לא להגן על תושביה.

"אני מרגישה כמו במשחק כדורגל", אמרה ח"כ רופא-אופיר, "כל משרד מפנה את האחריות למשרד אחר. עד כמה אתם מעודכנים עם מה שקורא עם נת"ע? האם נחה דעתכם שתושבי עירכם מפונים בכוח ומקבלים פיצוי של 300,000 שקלים בלבד"?, הפנתה את השאלה לנציגי עיריית תל אביב.

היועץ המשפטי של עיריית תל אביב, עו"ד עוזי סלמן אמר בתגובה, "עיריית תא דואגת לכל תושביה. לגבי כפר שלם זה סוגיה שנמשכת המון שנים ועיריית תל אביב דאגה לאורך השנים להרחיב את שיעור הפיצוי לתושבים. זה מה שהיה לנגד עינינו".

ח"כ קטי שטרית (הליכוד) תקפה ואמרה בתגובה, "תושבי כפר שלם הם התושבים שלכם. הייתם צריכים אתם לנהל את הדיון הזה. לעלות על בריקדות שיתנו להם פיצוי הולם, אלא אם כן אתם רוצים גירוש אתני. אם זו הייתה שכונת צהלה או אזור אחר, לא הייתם מתנהגים ככה. כנראה שיש לכם סיבה".

לסיכום קראה מ"מ יו"ר הוועדה לעיריית תל אביב להציג בימים הקרובים את נציג העירייה המייצג את תושבי כפר שלם ופנתה למשרדי הממשלה לחשוב מחדש על פיצוי הולם.

"צריך להוציא לדרך את פרויקט התשתיות ולא לעכבו. יחד עם זאת חייבים להבין שבפרויקט הזה יש לפני הכל תושבים, וגם אחריו, כי למי עושים את כל זה אם לא לתועלת התושבים? אני פונה לנציגי משרדי הממשלה ומבקשת לנסות לבחון כיצד ניתן לפצות את התושבים ולשקול את הדברים מחדש".

מחברת נת"ע נמסר בתגובה לנדל"ן היום: "נת"ע פועלת בהתאם להחלטת הממשלה על מנת לקדם את סלילת הקו הסגול של הרכבת הקלה, הצפוי לשרת כ-60 מיליון נוסעים בשנה. ההחלטה על פינוי תוואי הרכבת פורסמה כבר בשנת 2017, ובעקבותיה התקבלה החלטת הממשלה ופסיקות בתי המשפט המחוזי והעליון בעניין. למפונים הוצע מתווה פיצוי שקבעה מועצת מקרקעי ישראל, ולפנים משורת הדין, הוסיפה נת"ע גם דמי שכירות עד 3 שנים עפ"י גודל המשפחה".

מחברת נת"ע נמסר בתגובה: "מרבית התושבים אימצו את המתווה והתפנו מרצון, למעט קבוצה מצומצמת אשר אינה עומדת בקריטריונים לקבלת פיצוי, גם עפ"י פסיקת בית המשפט. בין 16 המבנים שנותרו לפינוי (מתוך כ-100), שוהים מספר פולשים המפרים את פסיקות בתי משפט, בהם כאלה שכבר התפנו בעבר - קיבלו פיצוי שווה ערך לדירה, ומבקשים כעת לקבל פיצוי נוסף מהמדינה, על חשבון הציבור. ערעורם נדחה ע"י בית המשפט העליון שקבע כבר לפני שנה וחצי, כי אסור לעכב את הפינוי ודרש מהם לפעול בהתאם להחלטות השיפוטיות. נת"ע קוראת היום שוב לאותה קבוצה, להתפנות מרצון, ולא להמתין לפינוי שיתבצע בקרוב ע"י משטרת ישראל".