היכונו לביאת האינפלציה

תוכן בשיתוף מסחרי

מדד אוקטובר האחרון העניק למקבלי ההחלטות במשק תחושה שאיום האינפלציה נדחה בינתיים. המדד, כזכור, עלה ב-0.1% בלבד, כשבסך הכל הסתכמה האינפלציה בשנה הקלנדרית האחרונה בכ-2.6%.

אם נעקר מהמדד משתנים תקופתיים, דוגמת הירידה התלולה במחירי הטיסות ומוצרי צריכה, דוגמת הלבשה והנעלה, אזי התמונה תהיה עגומה הרבה יותר. במיוחד אם נתייחס לעלייה התלולה במחירי הדיור - 9.9%.

חשוב לזכור כי כלכלת ישראל בכלל, ושוק הדיור בפרט, אינם יכולים להיות מנותקים הרמטית ממה שקורה בעולם הרחב. האינדיקציה לכך הינה בראש ובראשונה מהכלכלה מספר 1 בעולם, ארצות הברית. באוקטובר האחרון, שעה שאצלנו חגגו כביכול את העדר האינפלציה, נתוני הבנק הפדרלי האמריקאי הצביעו על מגמה אינפלציונית ללא תקדים מאז שנות ה-80 של המאה שעברה, 6.8% בשנה. לא מדובר בעלייה חד-פעמית ולא בעלייה זמנית. להערכתי זוהי מגמה חדשה.

הסיבות לכך רבות ושונות, בין היתר העלייה התלולה במחירי הנפט ויתר הסחורות, ייקור עלויות השינוע בתקופת הקורונה וכן מגמה של עלייה בקניית מוצרי צריכה, ממכוניות ודיור ועד לביגוד. הנתון היכה בהלם את ראשי הבנק הפדרלי, כולל הנגיד ג'רום פאואל ומקבלי ההחלטות בתחום הכלכלי בארצות הברית, שצפו ב-2020 כי האינפלציה לא תחרוג אל מעבר ל-2 עד 2.5 אחוזים בשנת 2021.

נורת אזהרה

האם מה שקרה בארצות הברית מהווה נורת אזהרה אדומה מהבהבת לסכנת אינפלציה גם אצלנו? תשובתי הינה כן, חד-משמעית. ראשית, לא ניתן לנתק בשום פנים ואופן את התהליכים האינפלציוניים העולמיים, ובמיוחד אלה של ארצות הברית ואירופה, מאלה שלנו. שנית, אני צופה כי העלייה במחירי הדיור גם בשנה הקלנדרית הבאה, תיתן בסופו של דבר את אותותיה גם על תדלוק האינפלציה אצלנו.

ברור כי מה שעצר פה את הסחף הוא עליית שער השקל מול הדולר. ברור גם כי עליית אינפלציה משמעותה העלאות ריבית, בדיוק כפי שהבנק הפדרלי האמריקאי כבר הודיע כי בכוונתו לבצע בשנה הקרובה, ובדיוק כפי שהיה אצלנו בשנים עברו, כשנגידי בנק ישראל השתמשו ב"נשק הריבית" במטרה לבלום את האינפלציה.

העלאות ריבית, כל סטודנט שנה א' לכלכלה יודע, משמעותן עלייה משמעותית בהחזר המשכנתא החודשי, לעיתים קרובות עוד מאות רבות של שקלים. על מקבלי ההחלטות במשק, כולל נגיד בנק ישראל, להתכונן כבר היום לקראת התרחיש הצפוי הזה.

אין זה סוד כי במהלך השנה האחרונה, שהתאפיינה בתהליך התאוששות מהיר ביותר מאפקט הקורונה, גדלה באופן דרמטי ביותר לא רק כמות רכישת הדירות, אלא גם נטילת המשכנתאות. המשכנתאות גדלו בממוצע לבית אב - כ-950 אלף שקל לעומת כ-550 אלף שקל ב-2015. גם ההיקף הכולל של המשכנתאות תפח ויגיע ככל הנראה ב-2021 לכ-130 מיליארד שקל, כמעט כפליים ביחס לשנים קודמות.

תרחיש בעייתי

זהו ללא ספק תרחיש בעייתי ביותר, שנובע בראש וראשונה מתדלוק השוק על ידי בנק ישראל עצמו בדצמבר 2020, בעקבות מתן האפשרות לקחת שני שלישים מהמשכנתא בתנאים של ריבית פריים. התרחיש הוא גם כתוצאה של אפקט הפוסט קורונה ושל התדלדלות היצע הדירות, במיוחד באזור הביקוש. על תופעה זו אני מתריע מזה כשנתיים, כאשר מלאי הדירות הלא מכורות בישראל עומד כיום על כ-15,000 יחידות דיור בלבד. נתון זה כשלעצמו מהווה נורת אזהרה למצב שוק הדיור.

על מקבלי ההחלטות, ובראש ראשונה השרים הכלכליים המובילים - האוצר, הפנים והשיכון, לתת את דעתם כבר היום על מגמה מסוכנת זו. עליהם לפעול להגדלה מיידית של ההיצע באמצעות הגדלה אוטומטית של זכויות הבנייה ב-30% בכל פרויקט (שבס-כחלון), 20% לזכאים במחיר מופחת, 10% לטובת שכירות במחיר מופחת לזכאים. בד בבד יש לנקוט אמצעי הגנה על נוטלי המשכנתאות. זהו מהלך משולב והכרחי שכדאי, כאן ועכשיו, ליישם. אחרת, כשהאינפלציה בוא תבוא, נעמוד כולנו בפני שוקת שבורה.

תוכן בשיתוף מסחרי